ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף לג.
חדושים
תוספות ד"ה כתבה כו' ולפי' יש כו' בדוחק כו' (ר"ל דהיאך אפשר להניח דף א' בשני סיפין ק"ל) לא צריכא דמעורה כו' ויש לדחות כו' ובירושלמי משמע דבשני עורות פסולה כו' כצ"ל. ור"ל ומכאן משמע דלא כפ"ה דדווקא בשני עורות פסל לה בירושלמי ובמרדכי הביא מהירושלמי ראי' לפ"ה ע"ש:
ד"ה תלי דשא כו' ונראה לפרש כו' ומ"מ לא נחלקו על דינו של רש"י אלא בפי' שמעתת' נחלקו עליו ומהתימה על ר' ירוחם בסוף אדם וחוה דלא כ"כ וכך השיג עליו הב"י בטי"ד הל' מזוזה ע"ש:
ד"ה הא דעבידא כסיכתא כו' וקבורת חמורי' קרי לי' כו' (ר"ל דאיתא התם דעביד כעי' נגר ופריך קבורת כו') כגון דשיטה אחרונה לצד רשות הרבי' וראשונה לצד פני' והופך כו' לא קשיא מידי דמעומד נמי יש ליישב כו' כצ"ל (ועיין במרדכי שמבאר היאך יש ליישב) ולפר"ת דמפרש כו' מאי כדרך קבלתה כו' עכ"ל ר"ל כיון שמונחת מיושב לצד א' סתומות לעולם הי' דרך קבלת' ועל זה תי' די"ל דאיירי שהשפופרת סתומה מב' הצדדים ולמעלה הי' פתוחה מקצה אל קצה ואם נתן צד הפתוח לגובה המשקוף הוי דרך קבלתה אבל אם הניח מה שפתוח לצד האסקופה הוי שלא כדרך קבלתה שנופלת ממנה המזוזה על הארץ כנ"ל וק"ל:
הגהות
גמרא אמר ר"נ תלי דשא ברישא כו' מזוזת דבי ר' כמין כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה תלי דשא כו' הסיפ' בבנין תחילה כו' העשוי ואי כו' בבנין הוי לי' כו' כצ"ל והד"א:
ד"ה ההו' פתח כו' יעבור לפניהם הס"ד:
ד"ה אסתוירא כו' השוק והרגל כו' כזה כשירה הס"ד:
ד"ה עבידא כסיכת' כו' פסולה ל"א אסתוירא כו' כך הניחה למזוזה כו' כצ"ל:
ד"ה רגיל כו':
ד"ה בתחיל' כו' יתן המזוזה הס"ד:
ד"ה אף כתיבה כו' שליש העליון מלמטה למעלה הס"ד:
ד"ה להרחיקה כו' התקרה ולעולם כר' יוסי הד"א והס"ד: