ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף לב:
חדושים
תוספות ד"ה הא מורידי' כו' וקצת תימא כו' ילפינן נמי מס"ת כו' מינה ס"ת ממזוזה כו' ומהא אמר שנוהגי' לכתוב באגרת כו' (ור"ל כיון דבס"ת אסור בשיטה ראשונה ש"מ דבאגרת כשר בלא שום שרטוט ק"ל) דהוי דמיך (אקוי) [וקאי) בזימרא ישראל אל תשמח אל בעמי' גיל וחולק על כו' שירטט כו' ור"ל דכתב המקרא על הסדר בשירטט ובירושלמי משמע דכתב בלא שירטט והם ק"ל) בתמרורי' הי' עומד' ובקשנו למחקה ולשוא צרוף צורף כו' כצ"ל: והואיל ודין שירטוט אתא לידן נימא בה מילתא והוא דכתב הרא"ש ס"פ מצות חליצה וז"ל הא דקאמר ואקרינהו לדידה מן מאן עד יבמי ואקרינהו לדידי' מן לא עד לקחתה לא ידענא למה דקי"ל ג' כותבים עכ"ל. ובמגילה פסק הרא"ש כבה"ג דשתים כותבים ושלש אין כותבים וכך פסק בשמו בטור י"ד סי' רפ"ד ע"ש. וקרוב בעיני דטעות נפל בספרי הרא"ש דיבמות וכצ"ל למאי דקי"ל לרש"י ג' כותבים וכו' דכן ס"ל לרש"י בס"פ מצות חליצה:
ד"ה משרטט כו' ע"ש ועיקר קושיותיו אפרש"י ודו"ק ע"ש. ותו כתב הרא"ש למגילה והטי"ד שם דהיכא דכתב שיטה עליונה אף בלא שירטוט תו א"צ לשום שירטוט דכתיב' שיטה עליונה הוי כמו שירטוט ע"ש. (כן מבואר להדי' ברא"ש שם ודלא כמש"כ בפריש' שם ושרי לי' מארי' דלא דק בל' הרא"ש וצ"ע דלפ"ז למה הוצרך מר זוטרא במצות חליצה לשרטט והלא קודם שהיו מגיעי' לואקרינקהו וכו' כתבו כמה שיטות לפנים המוזכרים בפ' החולץ והעתיק הרא"ש בס"פ מצות חליצה וצ"ע):
ד"ה אסור לישב כו' נראה דהלכה כר' יוחנן כו' וכתב בפסקי תוס' ולכ"ע התלמוד וכיוצא בו מותר עכ"ל. והעולם נהגו להחמיר ועיין בש"ע ובס' באר שבע:
ד"ה כתבה אגרת כו' כגון למהך ושירטוט נמי כו' עכ"ל. ור"ל אף דגם נקרא איגרת כנוסח לשונו אגרת שבוקים ובעי שרטוט ודקדוק חסירות ויתירות נ"ל ודו"ק:
בא"ד ועוד מספר הכתוב כו' ומיהו בפ"ב דגיטין אמרינן כו' ויש עוד לפרש כו' וצ"ע אמאי כו' דלפסל בהכי (ר"ל אפי' דיעבד) או מדכתב בי' ספר ואין לפרש אגרת ר"ל בעמודי קצרים כו' (כצ"ל להגיה) ומ"ש או מדכתב ספר ר"ל דינו כמו סוטה דכתיב ספר והרב מהר"ש אידלש מחק בספרו תיבת או ונ"ל דלא דק ודו"ק. ואע"פ שפירשתי שצריך כו' כצ"ל:
הגהות
גמרא אדוכסוסטוס במקום בשר ואיבעי' אימא כו' כצ"ל ועיין בתוספות.
דתניא כו' ובזה פסול ר' אחא מכשיר משום ר' אחאי בר כו' כן הוא בגמ' דשבת.
וכף לכדא אארעא כו' יושב על מטה כו':
רש"י ד"ה כף כדא כו' כצ"ל:
תוספות ד"ה סכנה כו' דא"כ ה"ל למימר בכל העשוי כו':