אור ברסלב

ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף לב.

דף לא:

חדושים

תוספות ד"ה והאידנא כו' ובסוף שיטה הריוח באמצע כו' כשיעור למשפחותיכם כו' כשיעור חלק למשפחותיכם כו' מניח כו' בסידור קדמונים כו' דפתוחה מראשה פתוחה מתוך כל הני קשה כו' כנ"ל להגיה וכך מצאתי לה"ר שמואל אידלש זצ"ל. ובש"ת מהר"מ איסרלש דחק ליישב גי' שלפנינו ולא נהירא. עוד כתב דיש להגיה

דפתוחה מראשה כפתוחה מסופה ודלא כמש"כ התוספות לעיל וע"ש:

בא"ד והאי מכאן ומכאן דקאמר אסתומה כו' עכ"ל. ונראה מלשונם דה"פ דהירושלמי פסק כמ"ד פתוחות ומכשיר על ג' אופנים פתוחה מראשה או מסופה או באמצע הי' חלק וכתובה בראש ובסוף השיטה ואף דזה מקרי סתומה מ"מ במזוזה הוא כשר אף סתומה בכה"ג מטעם שאין הפתוחות בכאן מטעם צורת הפרשה עצמה אלא משום דאין זה מקומה שאין פסול בדיעבד ובפרט שבתורה הי' סתומה וא"כ ס"ל להירושלמי דמ"ד פתוחות ס"ל למצוה וה"ה סתומה ולכך פסק שם רב כמ"ד זה. אבל תלמודא דידן ס"ל דר"מ דוקא בפתוחות מכשיר לא רצה רב לפסוק כוותיה אלא אריוח וז"ש התוספות ומתיישב כו' כנ"ל ודו"ק שוב ראיתי בש"ת מהרש"ל סי' ל"ז בשם ר"י שונצין קרוב לדברי הנ"ל ושמחתי ע"ש ועיין בהרא"ש בהלכות קטנות:

ד"ה תפילין על הקלף כו' ושניהם פסולי' אגויל כו' בדבר שכתובי' בו כו' א"נ משום דתפילין ומזוזה לאו מחד טעמא דמפסלן כצ"ל וכמו שאפרש והרב מהר"ש אידלש בספרו הגיה לאו טעמא דמיפסלו כו'. ור"ל דלית בהו טעם דמיפסל אלא כך הי' הל"מ משא"כ אשורי' אי' בי' טעמא מקרא ושרי לי' מארי' שלא הטריח עצמו לעיין בדברי התוספות דשבת כי שם דבריהם מבוארים וז"ל שם ד"ה תפילין אגויל כו' משום דלא מפסלי מחד טעמא אלא משום שזה אקלף וזה אדוכסוסטוס אבל הא דנכתב אשורית הוי מחד טעמא כו' משום דכתיב והיו וכו' וע"ש עוד והדברים ברורים למבין:

ד"ה אידי ואידי כו' אידי ואידי במזוזה כו' ופי' שם הר"י כו' במקום שיער לא פסל כו' עכ"ל. ולפ"ז גם בגויל הי' ראוי להכשיר בתפילין וה"ה לסוגיא דהכא במזוזה דכשירה אדוכסוסטוס במקום בשר וה"ה בקלף בשר וה"ה בקלף במקום שיער שהוא כמו גויל ודלא כמש"כ התוספות לעיל ושמא דאפ"ה פסול בגויל מטעם הר"מ דגויל הוי לא משפיי' כלל רק השערות משא"כ בקלף במקום שער ובטוי"ד וב"י סי' רפ"ה מבואר בשם הרא"ש דכשירה אף בגויל מה"ט דכתיבנא ודו"ק:

הגהות

רש"י ד"ה אמרתי לו כו' ובשעריך הוא סתום והריוח באמצע דשיטה כצ"ל. וכן הוא ברש"י שברי"ף ויש לדחוק ולישב הגי' שלפנינו ק"ל:

ד"ה מנעל כו' אליהו מודה כו' כצ"ל:

ד"ה הכא סתומות בספר תורה כו' כצ"ל. ומ"ש בספרים אחת שתים שלש כזה אין כאן מקומו ולפי' קובה דלעיל שייך ויש למוחקו נ"ל:

ד"ה ודלמא כו' הא דמורידין עושים שאם חסרה כו' כצ"ל ועיין בתוספות שהעתיקו דבריהם על נכון וכך הגיה בדברי רש"י:

ד"ה ומשני למצוה כו' אדוכסוסטו' אבל אם כו' הלכך מורידין עושין כצ"ל והד"א והס"ד:

תוספות ד"ה והאידנא. בא"ד. ולא אפתוח' דקמי' כו' דבעלמא מיקרי כו' ומתיישב כו' כצ"ל:

ד"ה מנעל לכתחילה כו' א"נ במלתא דקאמר' משמי' דאחריני איפשר כו' כצ"ל וכן הוא בש"ס דפוס קראקא:

ד"ה הא מורידין כו' ובשל ראש ז' שיטין ובמזוזה בה' כו' (ס"א) ובש"ע כתב במזוזה כ"ז שיטין:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על מנחות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה