ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כג. · הגהות
גמרא דאיערב בקומץ דמנח' נדבה כו' והתוספות גרסי לעיל במנחת נסכים ע"ש:
רש"י ד"ה מין כו' ושמן הס"ד:
ד"ה ודבר אחר סולת הס"ד:
ד"ה סלק כו' בו ומבטלו הס"ד:
ד"ה ר' יודא כו' לא יקרב הס"ד:
ד"ה מנח' נסכים כו' והיכא דנתערב' כו' במנחת כבשים התם ודאי כו' כצ"ל:
ד"ה פירושי כו' את זה ר' יודא כו' הד"א:
ד"ה דמעלן בחוץ הס"ד:
ד"ה עולי' בשר כו' עצם הס"ד וכצ"ל:
ד"ה שמן כו' סלת היא הס"ד.
ד"ה עצם כו':
ד"ה נבילה כו' חתיכות שחוט ואח' כו' כצ"ל:
ד"ה שחוטה אינה כו' זו היא השחוטה הס"ד:
ד"ה שאפשר כו' שחוטות לקמי' מפרש כו' כצ"ל:
ד"ה פרחה כו' הראוי לגר קרוי נבילה כצ"ל והס"ד:
ד"ה כל שאפשר לו כו' נשרפה עליה דר' חנינא כו' כצ"ל והד"א:
תוספות ד"ה אמר רבא כו' דפ' ג"ה שאמר אפי' כו' קסבר ר"י כו' כצ"ל והס"ד:
ד"ה הוא עצמו כו' וי"ל שלא נתנה כו' כצ"ל:
ד"ה חרב כו' בבלול כו' יש תימה כו' הד"א וכצ"ל:
ד"ה נבילה כו' בפ"ג דבכורות הס"ד:
ד"ה ושחוטה כו' דאפשר להיות זה כזה הס"ד:
ד"ה ולא מיבטלא כו' ושייך לע"ב: