ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף יז:
חדושים
פרק הקומץ רבה
תוספות ד"ה מאי האכל כו' ש"מ תרתי כו' דבריש הערל גבי איש איש לא דריש וס"ל דדברה כו' (כצ"ל ור"ל דהתם מרבה ר"א דערל לא יאכל בתרומה מג"ש דתושב ושכיר ור"ע מרבה מאיש איש ש"מ דר"א לא דריש איש איש וס"ל דדברה תורה כלשון בני אדם וק"ל). מר"ע בפרק א"מ כו' כצ"ל:
הגהות
גמרא דתניא השוחט את הזבח כו' (מיימוני שם):
אלא (דאו) [לאו] כרת איכא בינייהו ר"י ס"ל כו' כצ"ל. והתוספות גרסי דת"ק סבר כו' ע"ש:
רש"י ד"ה מה אכילה כו' למחר פיגול הס"ד:
ד"ה לעולם אכילה דאורחא משמע כו' ושירי' לאדם כצ"ל והשאר יש למחוק:
ד"ה מאי האכל יאכל כו':
ד"ה שמעת מינה כו' לאכילה הס"ד:
ד"ה לשתות כו' מזבח לאדם הס"ד:
ד"ה להקטיר מבשרו כו' למזבח הס"ד:
ד"ה להניח כו':
ד"ה איכא בינייהו ר"י דאמר כו' אין בו כרת כצ"ל והס"ד:
ד"ה דכ"ע כו':
תוספות ד"ה לכתוב קרא כו' ירפא אבל כו' מדלא כתיב דרש דרש כו' (וע"ש בתוספות ובמהרש"ל ומהרש"א בחידושיהם בזה):
ד"ה אמר לי' כו' טעמי' דקרא תימה דלא כו' וי"ל כו' בחוץ למקומו הס"ד:
ד"ה דת"ק סבר כו':