ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף יז.
חדושים
גמרא ונותן בכלי והמוליך והמקטיר כו' לאכול ולהקטיר כו' דאי קבע בחד מנא כי חד דמו אמר רב המנונא כו' לי ככולי' תלמודאי הקטי' קומץ להקטיר לבונה לאכול שירי' למחר כו' כצ"ל. ומ"ש בספרים להקטיר לבונה (ולבו"נה) לאכול שירי' כו' נ"ל דט"ס הוא וצריך למחוק תיבת ולבונה וגם בגש"ק ליתא גם ברש"י מוכח דל"ג לה. אכן בהרמב"ם שם דין ה' מבואר דגרס לה והסוגיא מתיישבת יותר ברווחא באם ל"ג לה והכ"מ העתיק פרש"י אגיר' הרמב"ם ולא נהירא דוודאי הרמב"ם גרס לה ורש"י ל"ג לה דוק ותמצא:
סליק פרקא.
הגהות
גמרא הקטרה מפגלת הקטרה כו' (מיימוני פט"ז מהלכות פסוה"מ):
תני תנא כו' פגול והא מפלג פליגי כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה הקטרה כו' לאחר זמן פיגל כדלקמן דהתם לא כו' בחד מנא הס"ד:
ד"ה מה הנך כו' דאמרן לעיל דאינה בעיכוב מנחה כצ"ל:
ד"ה מ"ט כו' כשירים הס"ד:
ד"ה כחד כו' אין מתיר מפגל כו' כצ"ל:
ד"ה לימא הקטיר כו' ולא לימא לאכול כו' שלא חישב אלא בא' מהן כצ"ל נ"ל:
ד"ה דפשטא לה כו' בתרווייהו מפגלא הס"ד:
ד"ה הא מפליג כו' בחצי מתיר הס"ד:
ד"ה ור"מ כו' ליה פסול הס"ד:
ד"ה ה"ז בדברי הכל לא כו' הד"א:
סליק פרקא.
פרק הקומץ רבה
הקומץ כו' (מיימוני פי"ד מהל' פסוה"מ):
רש"י ד"ה דבר שדרכו כו' כשר כו' הכא ליגזור כו' כצ"ל:
ד"ה מאכילת מזבח כגון קומץ כו' למזבח פוסלת כצ"ל:
תוספות ד"ה הקומץ כו' מדיוקא לא שמעינן כו' שמעינן דכשר כצ"ל והס"ד:
ד"ה שאין אכילה כו' לה כרבנן הס"ד:
ד"ה מדאפקינהו כו' וי"ל דבפשטי' דקרא כו' אבשר זבח תודת שלמיו וקצת קשה כו' כצ"ל. ומ"ש אבשר זבח כו' ר"ל דהקטרה שהוא לו אכילה קאי ג"כ אבשר וק"ל: