ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף יב: · הגהות
גמרא וקתני סיפא פיגול וחייבים כו' כצ"ל ומ"ש בספרים סיפא דר' חייא הוא טעות ופי' מוטעה הוא גם בגמ' של קלף לא גרסינן לה:
הדר כו' לאו מילתא כו' קדש קדשים הוא כו' (מיימוני פי"ב מהל' פסוה"מ):
מאן שמעת כו' כצ"ל והקתני רישא לאכול כו' כצ"ל:
מאן תנא אמר רבי ירמיה כו':
רש"י ד"ה ומנח' כהן כו' עד תהי' הוא מיותר וצריך למוחקו:
ד"ה ומנחת נסכים כו' כליל הי' הס"ד:
ד"ה איכפל טרח הס"ד:
ד"ה לאו מילתא כו' לשירי' שחסרו הס"ד:
ד"ה הוא בלחם הפנים כי קדש כו' (הד"א) וישרפו הס"ד:
ד"ה הנך כו' הקטרת בזיכים ולאשתרויי הנך באכילה כו' כצ"ל:
ד"ה וקאמר כו' מידי חסרון כו' כצ"ל:
ד"ה דלמא הכי כו' הא נטמאה כו' טומא' ציץ מרצה אבל יצאה כו' אינך דגוואי מחוץ דליכא כו' כנ"ל להגיה:
ד"ה ובדין כו' למיתני כו' כצ"ל:
ד"ה מתני' כו' למחר כשר גמ':
ד"ה הא כו'. (כצ"ל) ומצטרפ' לפסול הס"ד:
ד"ה מאן תנא כו' (ותיבת גמ' יש למחוק) להך רישא דמתני' כו' כצ"ל:
ד"ה אמר ר"י כו' למזבח שאם חשב כו' הד"א:
ד"ה שאין דרכו כו' שירים הס"ד:
ד"ה פסול ואין כו':
ד"ה הא בהדיא כו' מצטרפים למה לי כו' דבר שאין דרכו כו' הא מרישא ש"מ כו' לאכול לא הד"א וכצ"ל והס"ד: