ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף יב:
חדושים
גמרא או כזית בקמיצה בשירים נמי לאכול שירי' כו' כך היא גי' רש"י ותוספות. אבל ר"מ ורשב"ם דלקמן גרסו גי' זו שלפנינו לפי פירושם ע"ש:
רש"י ד"ה עד שיקטיר כו' ואי קשיא תנן דידן (ר"ל דר' חייא נ"ל) אמאי תנא להקטיר מקומצה למחר הא כו' כצ"ל להגיה:
תוספות ד"ה הוא שאם כו' דמהני ביה הקטר' כו' אבל מהך דייק ואפי' לר"ע וא"ת כו' הא יצא אין שום פסול עליהם ומהני' להו הקטר' כו' עכ"ל. (כוונתם לכולן בין לחלו' שיצאו בין הנשארים בפני' ודו"ק):
ושמא כו' מלשון פסולים כו' הלשון מגומגם קצת וכוונתם דאכולן קא דייק דאי יצא אינ' פסולות כולן אלא מקצתן שבפנים כשירי' ונראה דכצ"ל כמו אהא דקתני כולן כו' ודו"ק:
בא"ד ועוד נראה לפרש כו' (ר"ל דקאי לתרץ קושיא דלעיל דהיכי דייק מהכא דלא מהני כו' דילמא מהני למיקבעינהו אף דפסולות באכיל' לזה תירץ דדייק הכל מדכתיב הוא ש"מ כו' וק"ל:
סליק פירקא
הגהות
גמרא וקתני סיפא פיגול וחייבים כו' כצ"ל ומ"ש בספרים סיפא דר' חייא הוא טעות ופי' מוטעה הוא גם בגמ' של קלף לא גרסינן לה:
הדר כו' לאו מילתא כו' קדש קדשים הוא כו' (מיימוני פי"ב מהל' פסוה"מ):
מאן שמעת כו' כצ"ל והקתני רישא לאכול כו' כצ"ל:
מאן תנא אמר רבי ירמיה כו':
רש"י ד"ה ומנח' כהן כו' עד תהי' הוא מיותר וצריך למוחקו:
ד"ה ומנחת נסכים כו' כליל הי' הס"ד:
ד"ה איכפל טרח הס"ד:
ד"ה לאו מילתא כו' לשירי' שחסרו הס"ד:
ד"ה הוא בלחם הפנים כי קדש כו' (הד"א) וישרפו הס"ד:
ד"ה הנך כו' הקטרת בזיכים ולאשתרויי הנך באכילה כו' כצ"ל:
ד"ה וקאמר כו' מידי חסרון כו' כצ"ל:
ד"ה דלמא הכי כו' הא נטמאה כו' טומא' ציץ מרצה אבל יצאה כו' אינך דגוואי מחוץ דליכא כו' כנ"ל להגיה:
ד"ה ובדין כו' למיתני כו' כצ"ל:
ד"ה מתני' כו' למחר כשר גמ':
ד"ה הא כו'. (כצ"ל) ומצטרפ' לפסול הס"ד:
ד"ה מאן תנא כו' (ותיבת גמ' יש למחוק) להך רישא דמתני' כו' כצ"ל:
ד"ה אמר ר"י כו' למזבח שאם חשב כו' הד"א:
ד"ה שאין דרכו כו' שירים הס"ד:
ד"ה פסול ואין כו':
ד"ה הא בהדיא כו' מצטרפים למה לי כו' דבר שאין דרכו כו' הא מרישא ש"מ כו' לאכול לא הד"א וכצ"ל והס"ד: