ברכת הזבח על מנחות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ו. · הגהות
גמרא כקריבין יוצא דופן יוכיח כו' דאקדשה הוי חזיא אימא תתכשר קמ"ל כצ"ל. וכן הוא בגש"ק:
אחד מנחת חוטא כו' (מיימוני פי"א מה' פסוה"מ):
קמץ ועלה בידו כו' (מיימוני שם ופי"ג מהל' מעשה קרבנות) הקומץ היתר כו' שקומצו מבורץ וחסר כו' שתהא חטאת חלב כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה כלאים כו' של כהן הס"ד:
ד"ה מקריבי' כקריבי' דמום כו' כצ"ל:
ד"ה מה ליוצא כו' נולד עם טרפתו כו' כצ"ל:
ד"ה בעל מום כו' לי קרא הס"ד:
ד"ה הצד השוה כו' ולמה לי קרא הס"ד:
ד"ה מליקה טריפה היא דתחילה חותך כו' דשחיטת חולין והותרה לגבוה מכלל איסור להדיוט אף אני אביא טריפה כצ"ל:
ד"ה מליקה דחטאת כו' כצ"ל. והשאר נמחק נ"ל:
ד"ה משולחן גבוה כו' ולמה לי קרא הס"ד:
ד"ה בעל מום מומן כו' הכל יודעים הס"ד:
ד"ה טריפה כו' בני מעים הס"ד:
ד"ה שלא היתה כו' הכרם דכתיב כו' שנשתיירו בבור מכאן כו' הד"א וכצ"ל:
ד"ה יושב כו' כתיב הס"ד:
ד"ה על גבי כו' או רגל חבירו בזבחים מפרש כו' כצ"ל. ותיבת כולהו כו' עד ר"ש יש למחוק כאן ושייך לריש ע"ב ברש"י כמ"ש שם בס"ד נ"ל:
ד"ה עלה בידו כו' או לבונה הס"ד:
ד"ה מבורץ גדיש כו' אצבעותיו לפס ידיו והס"ד נ"ל:
ד"ה בראשי כו':
תוספות ד"ה מה לכלאים כו' בסדין של פשתן שחייב בציצית לא אפשר לקיים בכך וא"ת נימא גיד הנשה במחובר יוכיח דאין מצוותו בכך ושרי לגבוה כדאמר בריש גיד הנשה וכ"ת מה לגיד הנשה שכן מחובר הנך יוכיחו וי"ל כיון כו' כצ"ל ודו"ק כי השיטות נתחלפו ונתערבו נ"ל:
ד"ה שכן מומן ניכר כו' דמה לחי' שכן אין במינה לגבוה ושכן מומה ניכר כצ"ל והס"ד נ"ל:
ד"ה כתב רחמנא כל אשר יעבור אע"ג דמוכח דהיכא כו' כצ"ל: