ברכת הזבח על כריתות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כו: · הגהות
גמ' על האשה שהביאה חטאת כו' (מיימוני פ"ז מה' פ"ה)
מביאה על הודע אם משנמלקה נודע שילדה אמר רב מזה כו' תני לוי כו' הספק אם משנמלקה נודע שילדה ודאי כו':
תניא כוותיה דר' יוחנן כו' או תמכר לחבירתה אם עד שלא נמלקה נודע לה שילדה כו' אסורה אפי' בהנאה כו' כצ"ל נ"ל:
המפריש ב' סלעים כו' (מיימוני פ"ד מה' פ"ה)
לקח בהם שני אילים כו' (מיימוני פ"ד מה' מעילה):
רש"י ד"ה אם משנמלקה כו' ילדה. הס"ד:
ד"ה שאינה כו' שמא נטמאה. הס"ד:
ד"ה אי כו' מקבלים טומאה. הס"ד:
ד"ה ובדין הוא כו' העוף ספק. הס"ד:
ד"ה וכי כו' דם שחיטה האשה כו' הד"א:
ד"ה הזאה כו' והדם ניתז. הס"ד:
ד"ה מיצוי כו' המזבח וסוחט. הס"ד:
ד"ה אסורה כו':
ד"ה לקח בהו כו' לאכילה ומעל כו' כצ"ל:
ד"ה והשני שהוא כו' יקרב למעילתו כו' כצ"ל:
ד"ה יביא סלע כו' הקדש היא הס"ד:
ד"ה גמ'. אילימא איל כו' כצ"ל:
ד"ה למימרא כו' בהדי איל אשם מייתי כו' (ותיבת גמ' יש למחוק):
ד"ה אלמא חומש כו' שפיר דמי הס"ד:
ד"ה ת"ש מסיפא. הס"ד:
ד"ה אלא כו' דקתני במתני' והיפה כו' הד"א:
ד"ה אימא סיפא כו' קרן וחומש הס"ד:
ד"ה רישא כו':