ברכת הזבח על כריתות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כו: · חדושים
גמ' תאמר בנשיא שעשוי להשתנות אף דיחיד יכול ג"כ להשתנות ולהיות מלך ונשיא מ"מ מצינו כמה מיני יחידים שאינן ראוים להיות מלך כגון גרים וממזרים וכל אלו שמנאן הרמב"ם בה' מלכים ע"ש ובזה נסתלקה תמיהת ב"ש א"נ בשינוי לגריעותא קאמר דלא מצינו ביחיד כמו בנשיא ק"ל:
רש"י ד"ה לקח בהו כו' לאכילה ומעל כו' (כצ"ל) כו' אם הי' כו' עשרה זוז יקרב כו' בגמרא יקרב [כו'] והשתא קרי למעילתו גזילו. עכ"ל והד"א. והואיל ורבים משתבשים בהבנתן ברש"י אבאר לך בקצרה. באם הוציא כל הב' סלעים לחולין וקנה ב' לחולין א"כ חייב אשם מעילות על גזילות ב' סלעים של אשם הראשון וחומש ב' סלעים א"כ א' מקריב לשם אשם מעילות והב' מקריב ונותן אשם הראשון שחייב בעד הב' סלעים וחומש ב' זוז משא"כ באם קנה בעד סלע א' אשם השוה ב' סלעים א"כ זה הוא לשם אשמו הראשון וסלע המותר הוי מעות הקדש והוציא לחולין הרי חייב אשם מעילות ע"ז גם לשלם להקדש מעות סלע וחומשו וברישא מעל בקרבן ומחזיר קרבן וחומשו ודו"ק. ופירש"י הוא עיקר ומוכח בסוגית הש"ס שלפנינו ודברי הרע"ב במשניות שמצריך עוד אשם א' מביתו דהיינו ג' אשמות אינן מובנים לי והן דברי תימה לפענ"ד ודברי הרמב"ם בה' מעילה פ"ד דין ו' מבוארים להדיא כפשט דברי רש"י ז"ל ע"ש ומהתימא על הרב בעל תוי"ט למה לא הרגיש על הרע"ב בזה: