אור ברסלב

ברכת הזבח על כריתות· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף יג.

דף יב:

חדושים

גמ' לא התירו לאוכל פחות כו' אפי' טובא מפני הסכנה (וא"צ לטבול כיון דאכלה פחות מכשיעור כ"כ הרמב"ם שם):

חלב אשה מטמא בין לרצון כו' (מיימוני פ"י מה' טומאת אוכלין) ופסק הרב שם כמשמעות מסקנת הגמ' בע"ב דסתמו משקה דאלו לא ניחא לי' בהדיא לא הוי משקה ומכאן יצא להרב ז"ל. וק"ל:

נמצאת אתה אומר (כו') [ברכת הזבח: ט'] משקין בזב כו' (שם ובפ"א מה' מטמאי משכב ומושב) וז"ל הרב שם דין ט"ז ג' מהן כולד הטומאה ואלו הן דמעת עינו ודם מגפתו וחלב האשה כ"א מאלו משקין טמאין שאין מטמאין אדם אבל כלים מד"ס כו' ויש לתמוה ע"ז דהא במתני' דמכשירין ובברייתא זו מפורש בהדיא דמטמאין טומאת משקין ברביעית אפי' אדם דהא התינוק הוא מק"ט אי הוי כשיעור ולזה נראה כוון הראב"ד ז"ל שכתב א"א אף בזה טעה שהרי הן מטמאין את העכו"ם ברביעית ע"י שתים. ע"כ. ולא ידעתי האיך הצילו הרב הכ"מ מהשגה זו. עוד השיבו הראב"ד ז"ל דכלים שנטמאו ומשקים טמאים אפי' בכל שהוא ומ"ש והוכיחו התוס' בכאן. והרמב"ם כתב דשיעורא ברביעית ולא הבנתי מה זה שכתב בכ"מ ואני אומר שמאחר שדבריו יכולים להתפרש לענין מגע אין כאן טעות עכ"ל. והלא השגתו הי' דלכלים וידים ל"ב רביעית והרב כתב כ"א מאלו כמשקים טמאים ור"ל ששיעורן ברביעית. וצ"ע בדעת הרמב"ם בזה. ועיין (בפ"ח מה' אבות הטומאות דין י"ב):

תוספות ד"ה דאמר אין ידיעה כו' ומ"מ תני ליה לאשמעינן כו'. ר"ל דהוקשה להם דה"ל למיתני בהדיא אפי' בידיעה בינתיים ולמה תני בהעלם לז"א לרבותא בב' מינים אפי' בהעלם א' ממש פטור ומ"מ לא ה"ל כשיקרא לר"ג במין א' כיון שהוא חצי שיעור. ודו"ק: (שייך לעיל ד' י"ב ע"ב)

ד"ה אמר רבא כו' וניטל שם משקה מיני' עכ"ל. ר"ל דאין ליה שם משקה וניטל שם משקה מיני' אלא הוי שם אוכל עלה וצריך הכשר שלא יאמרו בזבה שאין ג"כ עלה שם משקה ומעיין. כנ"ל. ובתוס' דשבת (קמ"ד ע"א) האריכו מאד בביאור סוגיא זו תראנו משם:

בא"ד ואע"ג דחמור מחלב הבהמה כו' (ר"ל דם לאו מעיין הוא ואפ"ה טמא באדם ברביעית מ"מ לענין שלא לרצון לא הוי אמרינן בחלב כן אלא משום מעיין. ק"ל. נ"ל:

בא"ד לכן נראה כמו שפירשתי עכ"ל. ר"ל משום גזירה דמעיין זבה הוא כיון דאין לו כאן שם משקה עלה. וק"ל:

הגהות

גמ' מיתיבי כל האוכלין מצטרפין כו' (מיימוני פ"ח מה' שאר אבות הטומאות):

רש"י ד"ה אי אמרת כו' כשיעור פרס. הס"ד:

ד"ה בחלבים ובנבילה כו' או נבילה. הס"ד:

ד"ה התירו כו' לקמן. הס"ד:

ד"ה איטמי מחלב כו' מטמא בנה כו' מאב הטומאה כו' אלא מחלב כו' נפסד גופו הס"ד:

ד"ה ועוד חלב כו' אוכל אית ליה כו' כאחד מאיבריה כצ"ל:

ד"ה גיליון. אמר רבא כו' כצ"ל:

ד"ה שלא לרצון כו' דהא לא איתכשר ומהשתא כו' כצ"ל:

ד"ה האשה שנטף כו' נדה ואי מעין כו' כצ"ל:

תוספות ד"ה התירו לעוברה כו' פחות מכשיעור (ר"ל אוכלין טמאין דחולין. ק"ל) כו' והשלישי יאכל בנזיד הדמע כו' כצ"ל:

ד"ה כיון דינק לה כו' וא"ת הא אמרינן פ' כ"ש מכי סחט לה בציר שיעוריה ופירש הר"י כו' כצ"ל וע"ש בתוס' (ד' ל"ג ע"ב):

תוכן העניינים

ברכת הזבח על כריתות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה