אור ברסלב

ברכת הזבח על כריתות· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף יב:

דף יב.

חדושים

גמ' שאם א"ל שנים יודע אתה בעדות פלוני כו' דאי בעי אמר לא נתכוונתי לעדות. הקשה אותי היניק ונבון מהר"ר ליב ח' ר' יונתן כ"ץ מק"ק ניקלשפורג דבפ' שבועות הפקדון (ד' ל"ו) מיבעיא להו הזיד בשבועת הפקדון והתרו בו למלקות מהו כו' וכתבו שם התוס' דהא דלא בעינן בשבועת עדות משום דא"א לידע לעולם אם הן מזידים שיכולים לומר שכחנו עכ"ל. א"כ לדבריהם הל"ל כאן בפשיטות דפטורים שיכול לומר דבאמת לא ידעתי באותו פעם שנשבעתי ושכחתי. והנלע"ד דלק"מ דכאן לענין חיוב קרבן איירי ומיירי שהן אומרים שמאותה שעה שנשבעת שאין אתה יודע היית מודה לפנינו שידעת ונשבעת לשקר וא"כ צריך אתה להביא קרבן כי חייבים על שגגתה קרבן עס זדון העדות ואתה יודע האמת שאתה ידעת בשעת השבועה משא"כ לענין מלקות לא נוכל להלקותו כ"א ע"פ התראת העדים ובכל פעם שיתרו בו אפי' אומר בשעת שבועה יודע אני מ"מ בשעה שמתרין בו יכול לומר שכחתי עתה בשעת ההתראה ובלתי אפשר לחייבו מלקות אבל לענין קרבן הלב בעצמו יודע האמת שעובר על השבועה וחייב קרבן אבל בדיני אדם א"א לחייבו אף כשמודה האמת בלי התראה ואנן אינן יכולין להתרות בו ודמי למ"ש בכתובות (ד' ל"ג ע"א) בעדים זוממין. וקרוב לזה מצאתי בהר"ן בשם הרשב"א בשבועות במתני' ושכנגדו חשוד כו' אחד שבועת העדות ע"ש. ודו"ק. נ"ל:

הגהות

גמ' דיבוריה קמא מיהא בטומאת מגעו כצ"ל:

שאם א"ל שנים בעלת שפחה חרופה כו' (מיימוני פ"ט מה' שגגות).

ממין א' חייב פשיטא אמר ר"ל כו' כצ"ל:

כמה ישהא באוכלין כו' (מיימוני פ"ו מה' שגגות).

שתה רביעית יין כו' (מיימוני פ"א מה' ביאת מקדש)

ר' אלעזר אומר אם פסק כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה אמר רבינא כו' וגבי טומאה כו' אכלת קדשים כו' כצ"ל:

ד"ה לעצמו נאמן כו' לא יאכילם. הס"ד:

ד"ה נשאלתי לחכם כו' בעודי בנדרי. הס"ד:

ד"ה בין לחומרא כו' חייב אפי' בשני כו' ר' יהושע. הס"ד:

ד"ה או דילמא כו' בינתיים אלא כאכילת כו' כצ"ל:

תוספות ד"ה מדסיפא כו':

ד"ה דאמר אין ידיעה כו':

ד"ה מתחילה ועד כו' שאם נתן כזית תרומה כו' דחולין ואכלן שהוא חייב עליה כצ"ל נ"ל:

ד"ה אוכלים טמאים כו' ובטמאים מיירי כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על כריתות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה