אור ברסלב

ברכת הזבח על כריתות· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף יא:

דף יא.

חדושים

פרק אמרו לו.

גמ' במאי עסקינן אילימא בתרי ואין מכחישין קרא בעי עיין מ"ש בשיטת התוס' בזה בס"ד:

תוספות ד"ה אמרו לו ע"א כו' דאי אמר איני יודע פטור (וכן הוכיח בר"ן פ"ג דקידושין וכ"פ הרא"ש והטור ושו"ע ביו"ד סי' קכ"ו ודלא כמ"ש שם בשה"ג וע"ש בר"ן באורך):

ד"ה ואשה אומרת כו' ואע"ג דשתק אלמא לא כו' עכ"ל ומיירי שהעד אומר לו שאתה ידעת וכן בההוא סמיא (קידושין ס"ו ע"א ע"ש בתוס' ובמהרש"א) וכ"כ התוס' והר"ן שם (דבאלו) [דאלו] אמר איני יודע ולא הו"ל למידע הא כתבו התוס' דלא הוי כהודאה וע"ש עוד בר"ן. ומ"מ נ"ל מבואר מהתוס' והר"ן דפסולי עדות מחמת עבירה כגזלן וכיו"ב פסולים לעדות איסור ג"כ כגון נטמאו טהרותיך או נתנסך יינך וכיו"ב וראיה מההוא סמיא דמפרש אביי אי מהימן לך דלאו גזלן הוא זיל אפקי' ש"מ דאי גזלן הוא א"צ להאמינו אף דשתק מ"מ עיקר סמיכותו בשתיקותו דסמך אדברי העד שאמר אמת דרגלים לדבר ואם העד הוא גזלן ודאי לא סמיך עליו כלל אף דשתק גם רבא לא פליג עלה אלא דגם בעד כשר ס"ל דאין דבר שבערוה פחות מב'. מבואר לכ"ע לא סמכינן אפי' בשאר איסורים. וזה ברור לדעת התוס' והר"ן שם וכ"כ להדיא הר"ן שם אלא דלדעת הפוסקים דס"ל דמהימן העד אפי' באומר הלה איני יודע וכיוצא בזה איירי עובדא דסמיא לסברתם כ' הר"ן דהם ס"ל דבשתיקה מהימן אפי' בעד גזלן וכבר הסכים הר"ן שלא כדעתם אלא כדעת התוס' ולכן איני מבין דברי מורי מהר"מ איסרליש ז"ל שכ' שם בשם הר"ן דכל פסולי עדות כשרים לענין איסורים אם לא שחשוד באותן דברים. עכ"ל. וזה לא הי' ולא נברא ראם כוונתו לדעת הר"ן שכ' בשם הפוסקים שהשיגו אר"ת בזה א"כ ס"ל ג"כ דבאיני יודע נמי מהימן נגד הע"א וכבר נתבאר שם דכדברי ר"ת והרא"ש והר"ן קיי"ל ולדידהו כבר הוכחתי דגזלן ושאר בעלי עבירות פסולים אפילו בשתיקת בעה"ב חוץ מקרוב ואשה וכמ"ש הר"ן שם להדיא לדעתם. ולכן דברי הרב ז"ל צל"ע כעת. ודו"ק:

ד"ה אלא דקא מכחיש כו' דליכא למימר דמיירי כשאמר א"י כו' (ר"ל א"כ הוי הבבא דרישא עדיין מיותרת אבל לא מכח כ"ש כפשטא דשמעתא. ק"ל) ומ"מ לשיטת התוס' בשמעתין קשה לי דמאי פריך בגמ' במאי עסקינן אילימא בתרין תרין ואין מכחישן קרא בעי דילמא קמ"ל אפי' באומר איני יודע ובעי קרא כמו בשתיקה דחד ואכתי מנ"ל שתיקה דחד דמהימן ויש ליישב דס"ל להסוגיא דבשנים לא בעינן קרא בשתיקה אפי' בא"י דמהי תיתי כיון דאין מכחישן דהא אפילו במכחישן הוי מהימנא לר"מ ואפילו לרבנן אי לאו משום מיגו או דאדם נאמן כו' כדלקמן אבל בעד אחד בעי קרא אפילו בשתיקה דסד"א דעד אחד אינו נאמן מעולם כ"א לשבועה וכמ"ש התוס' לעיל ולקמן. ודו"ק כנ"ל:

הגהות

גמ' הכי קתני עשו כו' בשלא כדרכה כו' כמערה וכדרכה דש"ז כתיב כו' מ"ט דש"ז כתיב כו' כשאין מתכוין וכישן כדרכה נמצא כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה חייב כו' אשה כתיב. הס"ד:

תוספות ד"ה כשאין מתכוין כו' פי' בקונטרס כו' (ליתא בפרש"י שלפנינו):

סליק פירקא.

פרק אמרו לו.

(מיימוני פ"ה מה' שגגות)

ע"א אומר אכל כו' אכל חלב וחלב בהעלם כו' (מיימוני פ"ו מה' שגגות):

רש"י ד"ה מכלל דרישא כו' שנשאת ברשות כו' מזה ומזה היקלת כו' דלא מת תצא כו' הד"א:

ד"ה לעולם דלא כו' א"ל בד"א כו' הד"א:

תוספות ד"ה שאם אכל כו' וי"ל דהתם לענין מלקות כו' דהא שם א' הוא דליכא כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על כריתות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה