אור ברסלב

ברכת הזבח על כריתות· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף ז:

דף ז.

חדושים

גמ' והיוצא מחותך כו' תימא למה לא קתני הכי משיצא רובו כו' עכ"ל באר שבע. ולא ידעתי כוונתו בקושיא זו הלא הבאת קרבן הוא אחר מ' לזכר ופ' לנקבה וא"כ ממילא אשתמע וכאן חיוב הבאת קרבן אתי לאשמעינן דאולד שיצא מחותך משכלו הימים מביאים קרבן וק"ל:

שפחה מנלן דת"ר כו' הוא מל' התרצן ואינו מקשן וכמ"ש התוס' רפ"ב דב"מ ובפ' י"ב דאל"כ מאי פריך תו מאי וכן שפחה והלא כבר מצריך קרא דפריך מנ"ל נ"ל וכצ"ל בפ"ק דחגיגה (דף ד' ע"א) דפריך אלא עבדים מנ"ל ומשני רב הונא אמר קרא אל האדון כו' ופריך הא ל"ל קרא כו'. ודו"ק. ומ"מ כאן משמע דקאי אשפחה שאינה משוחררת מדמדמה לה לעבד ויליף לה לה מאשה ובפ' הערל גרסינן שפחה משוחררת והאריכו שם בתוס' עיי"ש:

הגהות

גמ' ה"ק כו' עיין פירש"י הגי' הנכונה וגי' ספרינו היא מוטעית:

יש מביאות קרבן ונאכל ויש מביאות כו' ויש שאינן מביאות מביאות קרבן ונאכל כו' כצ"ל: (מיימוני פ"א מה' מחוסרי כפרה).

עד שיהא בו מצודת אדם כצ"ל וכ"ה בנדה פ' המפלת:

רש"י ד"ה הכי קאמרי כו' המגדף כו' הכי קאמרי כו' הד"א:

ד"ה שיליא נמי כו' בהמפלת אין שיליא כו':

עור הולד מרוקם כו' הד"א:

ד"ה מביאה קרבן כו' עולת נדבה אבל חטאת כו' הד"א:

ד"ה וכן ב' נשים כו' במחבואה:

ד"ה אחד מין כו' וחגבים. הס"ד:

ד"ה גנונין. גוונין. הס"ד:

ד"ה המפלת יום מ' במס' נדה כו' כצ"ל:

ד"ה גמ'. ושפחה מנ"ל כו' כי תזריע. הס"ד:

ד"ה מאי וכן שפחה הא פשיטא כו' כצ"ל:

ד"ה מאי עבדן כו' תהא נדבה אבל כו' הד"א:

ד"ה ר"ש אומר כו' לקמן. הס"ד:

ד"ה לאור פ"א כו' הפילה. הס"ד:

ד"ה אם שיוה כו' והדמים שאת אומר אם שיוה כו' הד"א:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על כריתות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה