ברכת הזבח על כריתות· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף ז.
חדושים
גמ' ת"ל יהכ"פ הוא. עיין בתוס' דשבועות שהקשו דילמא איירי ששב ביהכ"פ אז מכפר ועוד תמצא שם ביאור סוגיא זו ע"ש:
רש"י ד"ה שמעו לר"ע כו' תימא לי כו' דקתני במתני'. הס"ד. ובס' ב"ש הקשה דמאי קושיא דילמא ה"ק אף המגדף כפסח ומילה וכך פי' להדיא הרע"ב במשניות גם הרב בעל תוי"ט הרגיש בזה ולא ידעתי הלא לא על רש"י ז"ל תלונתם כ"א על המקשן מאי פריך מאי אף המגדף גם התרצן למה צריך לדחוק ולתרץ רבנן שמעו כו' ע"כ נראה דקושית המקשן היא דהל"ל וחכמים פוטרים במגדף דלית בי' מעשה מדקאמר אף המגדף משמע דמטעם שפוטר ת"ק פסח ומילה פוטרים הם המגדף והא ליתא דפסח ומילה פטורים שהם מ"ע לכן תירץ דאף המגדף קאי אידעוני דמטעם דפטר ת"ק בידעוני פוטרים הם המגדף וא"כ שפיר הקשה רש"י דלר"י האיך מתורץ אף המגדף מאי אף דקתני. נ"ל ודו"ק:
הגהות
גמ' גופא תני תנא קמיה כו' כי יחללוהו כתיב כיון דחלליה הא כו' כצ"ל:
חוץ ממטמא מקדש וקדשיו (מיימוני פי"א מה' שגגות)
ר"י אמר במבעט דקאמר אין יוהכ"פ מכפר (ודאי) [ברכת הזבח: דאי] הדר ביה כו' כצ"ל. (מיימוני פ"ג שם)
יקריב אותו לרצונו כי פליגי כו' כיון דאמר תיקרב כפרה ממילא אתי והדר כו' נהי דאדחי קרבן גברא בר כפרה הוא כו' כצ"ל:
אכל חלב והפריש כו' (מיימוני פ"ג מה' שגגות ופ"ג מה' מע"ק).
א"נ דעביד עבידתיה סמוך לשקה"ח א"נ בהדי דעביד עבידתיה פסקיה מרא כו' כצ"ל:
וחכ"א אף המגדף כו' מאי אף המגדף (שאין בו מעשה נ"ל דל"ג ליה):
רבנן שמעו לר"ע דתנא בעל כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה ואינה משלמת כו' אין לה הדרא כו' כצ"ל:
ד"ה וחכמים כו' בר פלוגתיה הס"ד:
ד"ה לא יוסך כו' שלא יסיך לא לעצמו כו' כצ"ל:
ד"ה הא קתני כו' היינו הך. הס"ד:
ד"ה אלא כי הא כו' אינו מכפר אלא כו' (הד"א) שמקמי המרתו כצ"ל:
ד"ה ואומר חטאו כו' בקרבן ע"ז. הס"ד:
ד"ה אתא כו':