ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף קיד: · חדושים
תוס' ד"ה היתר במה כו' דכל מידי דלא חזי ליה כו' מ"ש ממחוסר זמן כו' ליה לגופא ואמר ר"ש דקדוש כו' (כצ"ל) אבל דבר שראוי כו'. (ור"ל כגון אשם בן שתים דחזי לאשם גזלות ודומיהם ורוצה להביא לשם אשם נזיר ומצורע לא קדיש כלל ותורי' דמי למחוסר זמן דלא קדשי לשום קרבן כשלא הגיע זמנן ובחטאת ואשם כו' ס"ל לר"ש דקדושים אף שראוי' לקרבן אחר מטעם דאין פסולן בגופן כ"א מחוסר זמן בבעלים וק"ל):
בא"ד יליף מבכור דקדיש כו' זמנן לא קדשי' ויליף כו' שרי להכניס תוך זמנו לדיר כו' ויש ליתן טעם לרבא כו' כצ"ל:
ד"ה דזעירי כו' מאי טעמא לא תני מצורע ומצורעת כדתני זב וזבה וניחא השתא לזעירי כו' טמא מביא אשם כצ"ל: ונ"ל דה"פ דהוקשה להם למה לא תני זעירי כשהוקשו והני בני אשמות נינהו תני נזיר בהדייהו וא"כ תו לא הוי קשה משלמים דהוי איירי בנזיר טמא דאיכא אשם ושלמים אכן לפי שלא תני הזב והזבה והיולדות בלי מצורע בהדייהו כדקתני בכריתות לא סגי דלא הוי תני מצורע בהדייהו משא"כ נזיר לא תני בהדייהו בשום מקום ומסתמא שיירי' ככל חסורי מיחסרא ואע"ג דהוא נמי טמא לא דמי להני טמאים דטומאה יוצא מגופן ודוק נ"ל: