ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף קיד:
חדושים
תוס' ד"ה היתר במה כו' דכל מידי דלא חזי ליה כו' מ"ש ממחוסר זמן כו' ליה לגופא ואמר ר"ש דקדוש כו' (כצ"ל) אבל דבר שראוי כו'. (ור"ל כגון אשם בן שתים דחזי לאשם גזלות ודומיהם ורוצה להביא לשם אשם נזיר ומצורע לא קדיש כלל ותורי' דמי למחוסר זמן דלא קדשי לשום קרבן כשלא הגיע זמנן ובחטאת ואשם כו' ס"ל לר"ש דקדושים אף שראוי' לקרבן אחר מטעם דאין פסולן בגופן כ"א מחוסר זמן בבעלים וק"ל):
בא"ד יליף מבכור דקדיש כו' זמנן לא קדשי' ויליף כו' שרי להכניס תוך זמנו לדיר כו' ויש ליתן טעם לרבא כו' כצ"ל:
ד"ה דזעירי כו' מאי טעמא לא תני מצורע ומצורעת כדתני זב וזבה וניחא השתא לזעירי כו' טמא מביא אשם כצ"ל: ונ"ל דה"פ דהוקשה להם למה לא תני זעירי כשהוקשו והני בני אשמות נינהו תני נזיר בהדייהו וא"כ תו לא הוי קשה משלמים דהוי איירי בנזיר טמא דאיכא אשם ושלמים אכן לפי שלא תני הזב והזבה והיולדות בלי מצורע בהדייהו כדקתני בכריתות לא סגי דלא הוי תני מצורע בהדייהו משא"כ נזיר לא תני בהדייהו בשום מקום ומסתמא שיירי' ככל חסורי מיחסרא ואע"ג דהוא נמי טמא לא דמי להני טמאים דטומאה יוצא מגופן ודוק נ"ל:
הגהות
גמרא כדתניא ר"ש אומר מנין למזבח כו' (מיימוני פ"א מהלכות קרבן פסח):
פיסקא. מחוסר וכו' והני בני כו' דזעירי קבעוה תנאי דרב ששת לא כו' כצ"ל
לא שנו אלא לשמו כו' (מיימוני פי"ח מהלכות מעשה קרבנות):
רש"י ד"ה מילקי נמי כו' לא תעשון הס"ד:
ואח"כ ד"ה אלמא כו' פסול הוא ומשני כו' כדמפרש התם למימרא כו' הד"א:
ד"ה דילמא כו' דלא לקי לרבנן כו' הד"א:
ד"ה רב נחמן כו' זמן בפנים הד"א:
ד"ה כרת נמי כו' בפנים הס"ד: ואח"כ ד"ה קודם חצי' כו' לשמו הס"ד: ואח"כ ד"ה בשעת היתר כו' לעולה ולשלמים כו' השתא בבמה גדולה הס"ד וכצ"ל:
ד"ה דזעירי כו' במתני' מצורע בהדיא הס"ד:
ד"ה רב חלקי' כו' פסולה שלא הד"א:
ד"ה אבל לא כו' כשירים חוץ כו' והחטאת הס"ד והד"א:
ד"ה מחוסר עקירה כו' ראוי הוא הס"ד:
תוס' ד"ה אלמא אמר ר' זירא כו' אין זה כשאר כו' ונותר ולא יוכל כו' מלא תעשון וכן פי' וכו' וכ"ת דה"פ כו' לא אמרינן דאתי חד עשה ועקר כו' דה"מ התם דסמכינן גבי הדדי הלאוין אצל העשה תדע כו' כצ"ל נ"ל:
ד"ה רב נחמן כו' בספרים לר"ש ה"נ שילה כחוץ דמי הס"ד: ואח"כ ד"ה אלא לאו קודם כו' קודם זמנו הס"ד: