אור ברסלב

ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף קטו.

דף קיד:

חדושים

רש"י ד"ה ור' אליעזר הי' כו' לשמו בפנים באשמות ואפ"ה מחייב כו'. ובספר קרבן אהרן העתיק ואשמעינן דאפי"ה מחייב כו' והוא נכון:

בא"ד וכל כמה דלא שחטינן ליה בעקירת שמו עדיין קאי סתמא כו' כך העתיק בספר הנ"ל:

תוס' ד"ה מחוסר זמן כו' ולא אאינך. (ר"ל דבאינך שקיל וטריא בגמרא אי איירי בזמנן או קודם זמנן ק"ל):

ד"ה או שהי' כו' ויש לומר כו' (ועיין מ"ש עוד בתוס' דתמורה) וכשר שלא לשמו כו' עכ"ל. וליכא למימר דרב הונא מוקי לה בהפריש ב' אשמות לאחריות כדמשני ארב דימי דלא עלו משמע דאין מצוה בכך לשון התוספות במנחות דף מ"ח עיי"ש ועיין מ"ש שם בס"ד:

הגהות

גמרא פסח בשאר כו' לשמו וכשר שלא לשמו כו' לעולם בזמנו ושלא לשמו ור' אליעזר היא כו'. ת"ש יכול שאני מרבה עולה מחוסר זמן כו' אלא לאו שלא לשמו לעולם שלא לשמו ור"א היא כצ"ל (רש"י):

מנין ונסיב להו כו'. הא מאי רומיא כדאמרן אמר רב נחמן משם דרמי דתנא כו' כצ"ל נ"ל:

ושחטן פסולים ומשני רב דימי לא קשיא כאן כו'. רב אשי רמי מתני' אברייתא כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה (פתח) [פסח] בשאר כו' בין הערבים הס"ד: ואח"כ ד"ה שלמים כו' ואין זה אלא לשמו כצ"ל:

ד"ה יכול שאני כו' עולה מחוסר זמן כו' הד"א:

ד"ה שור מ"מ כו' או כשב או עז הוא כצ"ל:

ד"ה ת"ש כו' דרב תנא הס"ד:

ד"ה יכול שאני כו' דההיא דלעיל היא הס"ד: ואח"כ ד"ה יכול כו' מרבה משור מכל מקום אף עולה כו' כצ"ל וכן הוא בס"א:

ד"ה ובמאי כו' לא חזי הס"ד:

ד"ה ה"ג כו' בלשמו הס"ד: ואח"כ ד"ה הא מני כו' בפנים לא בלשמו כו' דפטור וכ"ש כו'. ובהג"ה שבציד"ה. אשם מחטאת ליכא למימר תני האי כצ"ל והד"א:

ד"ה ומשני ליה רב דימי כו' אבר ליואי ש"מ כו' לשמו סייעתא כו' הד"א וכצ"ל:

ד"ה נימא כו' הונא מדכי אתא כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה