ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף קו.
חדושים
פרק שלשה עשר
תוס' ד"ה מנין כו' דברים אלו עיקרן בפ"ד מיתות דף ס' וס"א ועיי"ש בספר חידושי הלכות וגם אני הארכתי שם ואין כאן מקום להאריך:
הגהות
גמרא ת"ר השורף מטמא כו' (מיימוני פ"ה מהלכות פרה):
ר' אליעזר בר' שמעון אומר אותה כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה ורבנן כו' חטאת בצפון הס"ד:
ד"ה אבית הדשן כו' שפך הדשן הס"ד:
ד"ה ודילמא כו' דפליגי ומודה כו' מקומו משופך הד"א והס"ד:
ד"ה השורף המתעסק כו' שריפתן כגון המסייע כו' והשאר נמחק נ"ל:
ד"ה דשויא חרוכא כו' אבל אפר לא מיקרי ולראב"ש אין כו' כצ"ל נ"ל:
פרק שלשה עשר
גמרא השוחט והמעלה בחוץ וכו' (מיימוני פרק י"ח מהלכות מעשה קרבנות הלבה ה'):
הטמא שאוכל כו' (מיימוני פי"ח מהלכות פסולי המוקדשין):
ע"כ הוא מדבר בקדשים כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה חייב כו' ואשר יעלה הס"ד:
ד"ה שאינו כו' פורחת ממנו הס"ד: ואח"כ ד"ה גמרא. שחיטה כו' באחרי מות הס"ד: ותיבת גמרא יש למחוק:
ד"ה אלא אזהרה כו' ליה עלה חטאת כו' ועשה ואין כו' הד"א וכצ"ל:
ד"ה למרקוליס כו' לסקלו כו':