ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף קה:
חדושים
גמרא בעא מיניה כו' חיבורי אוכלים כו' (מיימוני פרק י"א מהלכות אבות הטומאות) והרמב"ם כתב והדבר ספק כו' והשיג עליו הר"א ז"ל שהרי נפשטה הבעיא בכאן דאין מונין ראשון וב' כו' וכתב הכ"מ שטעם הרב הוא מדגרסינן בפרק הקומץ בעי ר' ירמיה צירוף כלי וחיבור שם כו' והא דמיא להך וסלקא בתיקו עכ"ל. ולא יצא ידי חובת הרב דאע"פ כן היה לו לפסוק כהאת"ל כדרך רבינו לפסוק בכל דוכתי אמנם נראה דשגג הרב בכ"מ בזה כי פי' איבעיא זו תמצא בדברי הרב לקמן פרק י"ב דין ט' גם פסק שם להדיא הבעיא ראשונה בדרך פשיטות האת"ל ע"ש. וק"ל:
תוס' ד"ה ומשום הכי לא מיבעי ליה כו' כמו שפי' לעיל בהג"ה. וכן עיקר כצ"ל ולא נמצא הג"ה זו בספרים שלנו:
ד"ה ומדסיפא ר"מ כו' כדפרי' לעיל. גם פיר' זה לא מצאתי בשום מקום לעיל ואפשר דט"ס הוא:
הגהות
רש"י ד"ה ה"ג כו' מעשה דמי הס"ד:
ד"ה כל היכא כו' אדם במגע הס"ד:
ד"ה ה"ג להלן כו' וקמתמה תנא ואמר כו' הד"א:
ד"ה אם כן למה כו' מטמאים בגדים הס"ד:
ד"ה ומה להלן כו' ופיתחו למזרח כצ"ל:
תוס' ד"ה חיבור כו' ובתוספתא תניא אתרוג כו' לשה במי פירות ופעמים שמי פירות כו' (כצ"ל):
ד"ה מה כאן דאתי מריבויא כו' דשריפת פרה ילפא מהזאתה כו' כצ"ל: