ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף צח.
חדושים
רש"י ד"ה מה אשם כו' אין שפיר ושלי' קדוש בהם ואין חלב כו' משום דכתיב בתרווייהו גבי אכילת זכרים הוא קדשי קדשים הוא כו' (ר"ל דכתיב הוא אצל אכילה ואתי למעוטי אבל במנחה אע"ג דכתיב בה היא אצל לא תאפה חמץ כתיב ולא באכילה ק"ל):
ד"ה אף כל ואפי' עולה ומיבעי לי כו' ועיין בתוס' כאן ובפ' המזבח:
תוס' ד"ה איכא כו' משום דסוגיא דשמעתא הי' כו' (ר"ל ההיא דאיזהו מקומן אינו ברייתא אלא סוגיא דשמעתא היא ק"ל):
ד"ה אף כל כו' בן ד' נאכל לכל אדם כו' הנמצא בבטן כו' אף כו' מוצא כו' (ובתוס' דמנחות דף פ"ג ע"א יש חסרון הניכר וחסר בדבריהם מ"ש כאן ע"ש ותגיה ע"פ דבריהם שבכאן ק"ל) הא דלא יליף מעולה כמו לפירש הקונטרס. (ור"ל דהא בשר השליל ג"כ לא קרב בעולה ק"ל):
ד"ה מה אשם כו' ולפי"ז כו' דשפיר ושיליא דלעיל כו' (ר"ל כיון דיוכל להיות היקשא אדברים אחרים השייך בכל קדשים לענין עצמות משא"כ שפיר ושיליא אינו אלא בחטאת נקיבה וק"ל נ"ל). ורוב דברי התוספות מבוארים בדברי תוספות דלעיל דף פ"ו ע"א ע"ש:
הגהות
גמרא לו משלו ולא משל צבור כו'. ביום מביום צוותו נפקא (מיימוני רפ"ד מהלכות מעשה קרבנות):
מה אשם עצמותיו מותרים (מיימוני פ"י מה' מעשה קרבנות):
אצבע וכהונה אינו כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה מאי הי' כו' כהונה ממנחה הס"ד: ואח"כ ד"ה בקדש כו' שלמי צבור כבש כו' לה' לכהן הס"ד: ואח"כ ד"ה מה חטאת כו' למנחה אלא לענין כו' הס"ד:
ד"ה מה אשם כו' מהיקשא דמנחה הס"ד: ואח"כ ד"ה ולדות כו' וגמרי מאשם כו' מקדשים להקריבן כו' ומאשם גמרינן כו' כצ"ל:
ד"ה אף כל כו' והפריש אחר כו' נותר בין נותר כו' הד"א:
ד"ה דקריר כו' בלע"ז מתוך כו' הד"א:
תוס' ד"ה מה חטאת כו' בבלוע הס"ד: ואח"כ ד"ה כדי נסבא כו' לעיל בפ"ב ובפ"ק כו' ואם כן לא מצינו כו' קרבנות מחטאת הס"ד וכצ"ל: ואחר כך ד"ה מה אשם כו' (הד"א) עד סוף הפרק:
בהג"ה דפשיט ליה באשם יותר מעולה משום דאף בשרו כו' ותו ק"ל דהוא דאשם כו' כצ"ל: