ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף צז:
חדושים
רש"י ד"ה עד שיבלע כו' ומכאן אנו למידים היתר מצטרף לאיסור כו'. ר"ל מדנאסר מקום הבלע להיות כחומר שבה ש"מ דאף ההיתר הוא באיסור עצמו ק"ל:
תוס' ד"ה ניתי עשה כו' וחוץ למקומו ואם תאמר כו' (ותיבת חוץ לזמנו יש למוחקו דהא יש בו פסול כרת ק"ל) ומיהו קשה דאי הוי לילה ניתי עשה כו' נ"ל דכצ"ל דכי הוי לילה לא ניתי עשה וידחה ונראה כו' וכוונתם להקשות דלכשרים אין צורך לגזירת הכתוב דיקדש דאי הוי לילה אז הוי נותר ותו לא דחי לה העשה דואכלו ולא צריך ליקדש ובע"כ דאפסולי' קאי גזירת הכתוב כנ"ל ברור ודוק ולא ידעתי למה האריך בזה ודחק עצמו בדחוקים גדול בספר קרבן אהרן פ' צו דף י"ד ע"א ע"ש ובמ"ש יובנו גם דבריהם בדבור שאח"ז שכתבו והוי מוקמינן לה בכשירים ואפי"ה בעינן יקדש להיתר מצטרף כו' ודוק ועיין בזה עוד בספר הנ"ל:
ד"ה ואחד עצם כו' ונ"ל דהכי פריך וכו' (ר"ל המקשן דלעיל פריך אמאי וכו'):
ד"ה מה מנחה כו' וקשה דבפ' איזהו מקומן כו' הא לא קשיא מידי דההיא היקשא כו' (ר"ל אבל היקשא דחטאת ואשם בעי כאן למילתא אחריתי ק"ל):
הגהות
גמרא אחד עצם כו' מוח כו' אלא סכין (מיימוני פ"ד מהל' מעשה קרבנות). אינה נאכלים אלא לזכרים כו':
רש"י ד"ה אי נימא מזרק כו' בני ישראל וכתי' התם כו' בשמעתין מה שלמים כו' הד"א:
תוס' ד"ה ואחד עצם כו' קדשים מחולין ברו"ך וא"ת כו' לא מקיים עשה דאכילה הס"ד: ואח"כ ד"ה והתם עולה הוא כו' ולא כתב והכין דרשינן תלוש כו' כצ"ל:
ד"ה מה מנחה כו' למילתא אחריתי הס"ד: ואח"כ ד"ה אף שלמי כו' מהכא נפקא לן הס"ד: ואח"כ ד"ה בקדש הקדשים כו':