ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף צג: · חדושים
רש"י ד"ה זה חומר אכיבוס קאי. ומ"ש רש"י אכיבוס קאי ר"ל אבל לענין מריקה ושטיפה ושבירת כלי חרס שוה חטאת לקדשי קדשים ודלא כהרמב"ם. וע"ל דף צ"ח ע"ב מ"ש בס"ד בזה ועיין בס' תוי"ט:
תוס' ד"ה מנין לרבות כו' ולא גרסינן עד שלא הופשט כו' זה אינו דיוק כו' דהא משהופשט נמי לא ממעט כו' (ור"ל דמתני' איירי כשחישב לקצעה ק"ל) משום דאינו מקבל טומאה כו' אף משהופשט (הג"ה) השתא כו' (הד"א) אבל מ"מ בעי לר"י שלאחר מחשבה מקבל טומאה כו' בלא שום מעשה (ע"כ הג"ה) ותימא בפ' כו' ושמא י"ל כו' אפילו מחשבה לא בעי אבל כו' דקאמר לא נטלטל עור כו' וי"ל דאע"ג דמקבל טומאה במחשבה כאן שייחד לישיבה כו' (כצ"ל נ"ל) ומ"ש בעור שהוא לח אסור לטלטלו. אף שבמס' שבת כתבו דמותר לטלטל בשאינם עבודים היינו כשהוא יבש אבל בלח כיון שמחוסר תיקון גדול כמו מחט אסור לטלטל ק"ל וע"ש עוד: