ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף צג:
חדושים
רש"י ד"ה זה חומר אכיבוס קאי. ומ"ש רש"י אכיבוס קאי ר"ל אבל לענין מריקה ושטיפה ושבירת כלי חרס שוה חטאת לקדשי קדשים ודלא כהרמב"ם. וע"ל דף צ"ח ע"ב מ"ש בס"ד בזה ועיין בס' תוי"ט:
תוס' ד"ה מנין לרבות כו' ולא גרסינן עד שלא הופשט כו' זה אינו דיוק כו' דהא משהופשט נמי לא ממעט כו' (ור"ל דמתני' איירי כשחישב לקצעה ק"ל) משום דאינו מקבל טומאה כו' אף משהופשט (הג"ה) השתא כו' (הד"א) אבל מ"מ בעי לר"י שלאחר מחשבה מקבל טומאה כו' בלא שום מעשה (ע"כ הג"ה) ותימא בפ' כו' ושמא י"ל כו' אפילו מחשבה לא בעי אבל כו' דקאמר לא נטלטל עור כו' וי"ל דאע"ג דמקבל טומאה במחשבה כאן שייחד לישיבה כו' (כצ"ל נ"ל) ומ"ש בעור שהוא לח אסור לטלטלו. אף שבמס' שבת כתבו דמותר לטלטל בשאינם עבודים היינו כשהוא יבש אבל בלח כיון שמחוסר תיקון גדול כמו מחט אסור לטלטל ק"ל וע"ש עוד:
הגהות
גמרא שאין טעון כיבוס אלא דם כו' דתניא ר' חלפתא כו' קיבל פחות כו' (מיימוני פ"ט מהלכות פרה):
אמר רבא למעוטי שירים שבאצבע (מיימוני פ"ה מהלכות מעשה קרבנות):
אמר רב עמרם תנינא היה כו' לא ה"ק עד (ה"ג רש"י) שלא יצתה כו' א"ל גמר מקנח ידו לא גמר מקנח אצבעו כו' אלא אצבעו כו' כצ"ל:
(מתניתי'). ניתז על העור כו' (מיימוני פ"ח מהלכות מעשה קרבנות):
ר"א אומר אף משהופשט אין טעון כיבוס אלא מקום הדם כו' ת"ל אשר יזה עליה כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה קיבל פחות כו' ועירבו הס"ד: ואח"כ ד"ה דתני כו' חטאת קידש כו' חטאת באפר פרה הד"א והס"ד: ואחר כך ד"ה לא כו' ואזיל הס"ד:
ד"ה קיבל כו' או לא הס"ד:
ד"ה מספג כו' בדופנותיו הס"ד: ואח"כ ד"ה שיהא בדם כו' הראשון משמע הס"ד: ואח"כ ד"ה מן הדם כו' הזייה טבילה הס"ד: ואח"כ ד"ה למעוטי שירים שבאצבע כו' שבע פעמים כצ"ל והס"ד:
ד"ה אמר ר"ע כו' אליעזר הס"ד:
ד"ה עד שלא כו' משיצתה הזאה כו' באצבע אין כו' הד"א:
ד"ה עד שלא הופשט כו' מפרש בגמרא דבעינן כו' חסרון מלאכה הס"ד: ואח"כ ד"ה אף כו' אפי' מחשבה הס"ד: ואח"כ ד"ה אלא כו' הבגד הס"ד:
(רש"י השייך לסוף המשנה תמצא בע"א לקמן מן ד"ה במקום קדוש בעזרה הס"ד: ואח"כ ד"ה ושביר' כלי חרס כו' יליף לה הס"ד: ואח"כ ד"ה זה חומר אכיבוס קאי). (ע"כ שייך למתניתין):
תוס' השייך לעמוד זה כבר הגהתי לעיל וד"ה מנין לרבות שייך לריש דף צ"ד: