ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף צג.
חדושים
גמרא רבא אמר דכ"ע אין דנין כו' דר"א סבר הזאה צריכה שיעור ומצטרפין להזאות ורבנן כו' כצ"ל. וצ"ע דהא לעיל דף פ' ע"א מסיק רבא דר"א ס"ל דהזאה אינה צריכה שיעור וריש לקיש דס"ל דלר"ע צריכא שיעור איתותב מהא דרבי ע"ש גם דרבנן אדרבנן קשיא דלעיל אמרינן לכו"ע דלרבנן הזאה צריכה שיעור וכאן מסיק רבא דס"ל דא"צ שיעור. ובדוחק יש ליישב דברי רבנן דלעיל איירי דצריכה שיעור במנא אבל אגבא דגברא א"צ שיעור מעט סגי וכיון שכל שהוא מהפסול מעורב באזוב נמצא שאין באזוב שיעור ופסולים אבל כאן איירי דא"צ שיעור אגבא דגברא והכלי שמזין עליו וכיוצא בזה מצאתי להכ"מ שיישב בשם הר"י קורקס בפרק ט' מהלכות פרה דין ח' לדברי הרמב"ם עיי"ש. אכן דברי רבי אליעזר א"א ליישבם דע"כ ס"ל לעיל דא"צ שיעור אגבא דגברא וב' הזאות דמצריך הוא משום קנסא או כרב אשי ע"ש וכאן מצריך. גם דברי הר"י קורקוס הנ"ל אי אפשר להולמן דהא בע"כ גם ר"א ס"ל דבמנא צריך שיעור וכמ"ש התוס' לשם דף ע"ח ע"ב ומביאי' ראיי' לדבריהם ממסכת נדה ופסחים ע"ש א"כ ע"כ פלוגתייהו אגבא דגברא וס"ל לרבנן דצריך שיעור והדרא קושיא על הרמב"ם לדוכתא ודוק היטב ותמצא. וראיתי ברבינו שמשון פרק ט' דמסכת פרה שהעתיק תירוץ דלעיל בשם רבה וא"כ לפי זה יש לומר דרבה ורבא פליגי אכן אחר העיון נראה לי עיקר דרבי אליעזר דלעיל הוא רבו של ר"ע וכדמשמע בפסחים ר"פ אלו דברים עקיבא בשחיטה השבתני כו' ע"ש ובכמה דוכתי בש"ס ור"א דכאן הוא תלמידו של רע"ק כדאמרינן ר"א בשיטת רע"ק רבו אמרה נ"ל ודוק כי הוא אמת ויציב:
היה לו שעת הכושר כו' (עיין בס' תוי"ט מה שהקשה על דברי הרמב"ם ז"ל שפסק כר' יהודא דלקמן וכאן פסק כר"ש דאותה כשירה ולא פסולה והם פסקי' דסתרי אהדדי ובאמת יש ליישב דהרמב"ם ס"ל דר' יהודא תרתי ממעט. מאותה תרומה. ופסולים שהיה להם שעת הכושר מדמה וכת"ק דברייתא והיא דעת שלישית ולא כרע"ק ולא כר"ש וס"ל דמסתמא כיון דרבי סתם דפסולים לא טעונים כיבוס אפילו היה להם שעת הכושר וסתם דקדשי קדשים וקדשי קלים טעונים מריקה ושטיפה ש"מ דתרווייהו הלכתא נינהו וכר' יהודא דלא מצינו דס"ל כר"ע דפסולים שהיה שעת הכושר שיטעון כיבוס וס"ל דאותה ממעט להו וגם דתרומה אין טעון מריקה ודוק וצ"ע כעת. ובאמת דיש ליתן טעם למה לא פריך בגמרא משניות סתמי אהדדי ודוק):
תוס' ד"ה ניתז כו' מרישא לא שמעינן כו' עכ"ל. נ"ל דה"פ כיון דניתז הדם על הבגד אידחי ליה מהזאה ונפסל ודם פסול להזאה אינו צריך כיבוס כמו דם שלן ונטמא דברישא וע"ז תירוץ דשאני התם דנפסל קודם הזאה אבל כאן הפסול והזאה נעשה בבת אחת ודוק:
ד"ה אלא אצבעו כו' וקשה מהא כו' בריש פרק בתרא כו' ובמנחות כתבו דל"ק מידי ע"ש ונראה כמו שפי' כאן בקונטרס שלא היה יכול כו' כצ"ל. ועיין במנחות דאיכא ט"ס בגמרא ושם אבאר אי"ה ואגיהו בס"ד:
הגהות
גמרא אליבא דרבה וכדקא מתרץ כו' ואיתיבי' אביי כו' למעלה כלמטה כו' המאהילין לאיתויי אבן המגוגעת אלא כו' ור' אליעזר ורבנן במאי קרא מיפלגי כו' כצ"ל:
היה עומד חוץ לתנור כו' (מיימוני פי"ד מהל' פרה אדומה):
ונפסלה דמה טעון כיבוס כו' ורע"ק אותה פרט כו'. ניתז מן הצוואר כו' (מיימוני פ"ח מהלכות מעשה קרבנות):
רש"י ד"ה מדקא מיבעי כו' הכושר ש"מ קסבר כו' הד"א:
ד"ה בזה אח"ז כו' ניתז הס"ד: ואח"כ ד"ה וכדקא כו' ורבנן הס"ד:
ד"ה שהרי נדה כו' כדמפרש רבה ואזיל הס"ד:
ד"ה אלא שאמרה כו' חטאת העוברים על כו' כצ"ל:
ד"ה העביר כלי כו' פיהם למעלה הס"ד: ואח"כ ד"ה ואיתביה אביי גרסינן כו' הד"א:
ד"ה ה"ג ושאר כו' המנוגע הס"ד:
ד"ה אלא אמר כו' להכניסם לתנור הס"ד:
ד"ה ר' אליעזר כו' והאי כדאמרינן אליבא דרבה וכדמפרק כו' דהא דרבה ליתי' כו' כצ"ל:
ד"ה דכו"ע אין דנין ור"א כו' כצ"ל:
ד"ה ור"ע ור"ש פליגי כו' כצ"ל:
ד"ה כתיב אותה כו' בכהנים יאכל אותה כו' לקמן בפרקין הס"ד והד"א:
ד"ה ור"ש כו' במתניתין כצ"ל:
ד"ה מן הקרן כו' ובפירקי קמאי כו' (דף ל"ט ע"א) דמן הקרן כו' כצ"ל:
ד"ה ה"ג במתני' כו' כיבוס הס"ד: ואח"כ ד"ה אלא כו' למה לי הס"ד: ואחר כך ד"ה נשפך כו' בהמה הס"ד: ואח"כ ד"ה ראוי כו':
ד"ה מה טעם כו' (שייך לע"ב וכן ד"ה אלא כו'):