ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף פו:
חדושים
גמרא היכי מקדמינין אמר ר"י כו' זו היא גירסת רש"י ועיין ברש"י ור"ל היכי מקדמינן ברגלים ק"ל ועיין בתוס':
איתמר פי' קודם חצות כו' (מיימוני פ"ב מהלכות מעילה) וכבר כתבתי שהכסף משנה כתב דכן הדין גם בעצמות שפירשו וליתא וכמש"ל:
רש"י ד"ה ה"ג ואי כו' ול"ג והיכי מאחרינן והתוס' ביומא גרסי לה ומפרשים דפריך אכל יום דהא קיי"ל דזריזין מקדימין למצות ע"ש:
תוס' ד"ה וחציו להרמה וכי היכי דמתרצינן כו' לר' יוחנן יתרצה קודם כו' ועוד דבסיפא כו' דהא כבר מיתוקדא ומ"מ כו' אבל אם רוצה כו' כדי למרק מצותם כו' דעדיין חסר מהם מירוק מצוה כו' וזהו כפירש"י שלא היה מסלקים אותם שלא נתעכלו כו' (כצ"ל ור"ל אלא העלן אח"כ על המערכה שהעריך כדמסיים שם במשנה אבל גחלים היה מאסף הכל לתפוח ולא החזירם למזבח כנ"ל לפרש והרב מהר"ר שמואל אידלש במסכת יומא הגיה בדבריהם ולא נהירא ודוק נ"ל). פי' הקונטרס עיקר הס"ד: ואח"כ ד"ה אלא אמר ר' יוחנן כו' ועוד דאלא גרסינן בכל ספרים כו' והכי מידרש קרא תן השכמה כו' להקטיר מן השכמה ואילך כו' אמאי לא קאמר נמי להרמה הס"ד: אבל לפירש"י דכאן אתי שפיר דאינו כשר אלא מאשמורה הראשונה אבל לפי' התוס' בדשן כשר אף מתחילת הלילה וק"ל:
הגהות
רש"י ד"ה היו תורמין כו' של כבש הס"ד:
תוס' ד"ה משום חולשא כו' וריב"א פי' כו' ועוד דפיוס דתרומת הדשן כו' וכן יסד הפייט הוקמו מחצות אפר לנערה כו' כצ"ל ועיין בזה פלפול ארוך בפ"ב דיומא בספר המאור ומלחמת ה':