ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף פו.
חדושים
גמרא פיסקא. פרשו ירדו אמר רבי זעירא כו' כצ"ל ה"ג לדברי רש"י והתוספות ואדברי ר' קאי ודוק:
אימא ושל עולה פרשו לפני זריקה אין מועלים בהם לאחר זריקה מועלים כו' (כצ"ל נ"ל) ומ"ש ופליגא דר' אליעזר דאר"א פרשו לפני זריקה מועלים כו' ור"ל בעולה וכמ"ש רש"י להדיא. והנה מה שהגהתי הסוגיא היא ברורה ומובנת כפשטה ומאחר שראיתי בדברי הרב הכ"מ דברים תמוהים בזה אעתיקם ואלבנם בס"ד. דע שהרמב"ם ז"ל כתב בפ"ב דמעילה דין י"ב וז"ל העצמות וכו' שפירשו מקדשי קדשים לפני זריקת דמים מועלים בהם פרשו לאחר זריקת דמים אין מועלין בהם. עצמות העולה שפי' לפני זריקה אין מועלים בהם לאחר זריקה שהזריקה מתרת אותם ואם פרשו לאחר זריקה מועלים בהם לעולם עכ"ל. והנך אתה רואה איך שהדבר ברור כשמש לפי מה שהגהתי דין הרב הוא ברור והסוגיא היא ברורה והוא דהרב פסק ממש כרבה ורבה קאי אברייתא דאיירי בעולה ופירש לפני זריקה זריקה מתרת בהנאה דילפינן עולה מאשם ואם פירש לאחר זריקה מועלים לעולם דלא שרינהו זריקה כיון שהיו מחוברים ועומדים להקרבה וכמ"ש רש"י ושאר קדשים זריקה מתרת הכל וקודם זריקה מועלים בכל. והכסף משנה ז"ל העתיק הסוגיא בטעות כמו שהיה בספרים שלפנינו וכתב ע"ז וז"ל ובאמת כי סוגיא זו יש בה כמה תימה כו' שיראה המעיין ומ"מ נראה שרבינו פסק כר' אלעזר דאתי כרישא דברייתא דר"א בר אהבה ובעולה פסק כברייתא דר"א ב"א עכ"ל. ודברי תימה הן דהא ודאי ר' אלעזר אעולה קאי וס"ל דמועלים בהם אפילו פרשו קודם זריקה ונזרק אח"כ ורישא דברייתא מיירי בשאר קדשים ודלא כפסק הרב סוף דבר אני רואה שתי ראיות בשביל שלא הרגיש הרב הכ"מ בהג"ה שהגהתי היתה הסוגיא נגדו כחומה ולפי מ"ש א"ש הכל והוא ברור ופשוט ודוק:
וכולן שפקעו כו' (מיימוני פ"ו מהלכות מעשה קרבנות ופ"ב מהל' מעילה) וז"ל הרב שם עצמות העולה שפקעו כו' קודם חצות מועלים כו' לאחר חצות אין מועלים כו' כיון שהגיע חצות לילה נעשו כל האיברים כמי שנתאכלו ונעשה אפר עכ"ל. ונ"ל ברור שיש ט"ס בדבריו וכצ"ל איברי עולה שפקעו כו' ול"ג עצמות כו' ותדע שהרי סיים הרב בלשונו נעשו כל האיברים כו'. והרב הכסף משנה כתב דעצמות יליף רבינו מאיברים וכו' ואין ספק דתקפה עליו משנתו דבעצמות שנינו להדיא וכולן שפקעו מע"ג המזבח לא יחזיר ופירש"י במעילה דף ט' ע"ב ואין בהם מעילה וכך מוכח שם בסוגיא לכן נראה ברור דאאיברים קאי ופסק כר"י ואמוראי דלקמן דס"ל כוותיה דיצאו מידי מעילה אחר חצות וכמו שהגיה רש"י לקמן בגמרא ודוק ועיין בפרק ו' מהלכות מעשה קרבנות מדינים אלו וכאן קיצר הרב וסמך אמ"ש שם נ"ל:
רש"י ד"ה ואפילו פרשו כו' ואפילו פרשו בתמיה והא מחוברים יעלו הוא דקאמר כצ"ל והד"א והס"ד. ור"ל אדברי ר' קאי דס"ל דלעולם ירדו אפילו בפירש למערכה ולא ס"ל דיעלו אלא דוקא במחוברים דאל"כ ה"ל לחלק בפירשו וע"ז משני רבה דה"ק דל"ש דירדו כו' ק"ל נ"ל. ועיין מה שאכתוב בביאור דברי התוספות בזה:
תוס' ד"ה עיכולי עולה כו' למעוטי מעיכולי גידים כו' אלא עיכולי כו' דליתיה על המזבח החיצון כו'. ר"ל (כגון קטרת):
ד"ה לא שנו אלא שפי' כו' ועוד דבתר הכי שקיל וטרי בפי' דברייתא ומ"ט אפסקי' עכ"ל. דבריהם לכאורה אינם מובנים דלא מצינו בסוגיא שאח"ז שקלא וטריא בפי' הברייתא והאיר עיני מ"ו הגאון מהר"ר העשיל נר"ו והוא דהתוס' מפרשים השני תיבות של (ואפילו פירשו) שכתב רש"י ז"ל שחסר מן הגירסא ושהוא קושי' בלשון תמיה והתוס' מיאנו בזה הפירוש חדא דאין הדרך שרבה יפרש דברי ר' זירא ועוד דלשון ר' זירא אינו סובל דברי רבה כלל ועוד מצאתי דבילקוט ובהעתק הכסף משנה לא העתיק תיבת הכי קאמר בדברי רבה וה"ג לה אמר רבה לא שנו כו' ומפרשי התוס' דהאי ואפילו פירשו הוא פיסקא לברייתא דלעיל דקאמר פרשו אפילו כו' ירדו אמר רבה ל"ש כו' ואינו חולק על ר' זירא ואיפכא גרסינן פירשו אפילו כו' אמר רבה כו' והוא פיסקא בדברי רבי (וכך משמע מהתוס' דלקמן ד"ה ופליגא כו') או קאי את"ק ואפילו פירשו דצריך הקרבה ואסור בהנאה ל"ש אלא שפי' קודם זריקה כו' וא"כ יהיה דברי התוס' ברורים ומובנים לך ואפשר שהתוס' לא היה להם דברי רש"י שלפנינו וק"ל:
ד"ה אתיא זריקה כו' פי' רבינו דאיירי כו' מיהו לא ידענא מ"ט אפקי' ממשמעותי' כו' (ר"ל תמה על רבו שלא פי' כפשוטו) דבשלמים אין חילוק כו' (ר"ל דאם כן בשלמים נמי הוי יצא לאחר זריקה במו בעולה וק"ל) ואם זריקה מתרת בפירש מחיים (ר"ל כשהי' בעין) ה"ה במחוסר נמי (ר"ל שנעשה מהם שופר וכוונתם לפסוק להלכה דאי פירשו מחיים בשלמים ונזרק הדם אחר כמה ימים מועלת להוציא מידי מעילה ולהתיר הבשר בשלמים אף שלא היה הקרן בשעת זריקה ולפי"ז מותר לתקוע בקרן שלמים שפי' מחיים ונזרק הדם אח"כ וה"ה בעולה ולא קאי דבריהם אפי' רבינו כלל לא לאתובי ולא ליסייעי' ואפשר שיש איזה ט"ס בלשונם ודוק):
הגהות
גמרא ועצמות ויעלה בשר כו' כצ"ל:
אמר רבה ה"ק ל"ש כו' (מיימוני פ"ב מהלכות מעילה):
כשם שהמזבח מקדש כו' כך כו' (מיימוני פ"ג מהלכות פסוה"מ):
איברים שפקעו כו' קודם חצות יחזיר ומועלים כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה לא שנו כו' קדשים פסולים הס"ד: ואח"כ ד"ה אבל פירושו כו' להדיוט למיעבד כו' דלהכי קשריא נמי עצמות כו' הד"א:
ד"ה לו יהיה ל"ל הס"ד כצ"ל:
ד"ה ופליגא כו' אדרבה כצ"ל:
ד"ה פרשו לפני כו' ובאיסורייהו קיימי הס"ד: ואח"כ ד"ה פרשו כו' דבהדי בשר אישתרו כו' כצ"ל:
ד"ה ומועלים כו' נינהו הס"ד: ואח"כ ד"ה ואין כו' כמעוכלים כדמפרש כו' הד"א:
תוס' ד"ה מאן שמעת כו' רבי היא פירש"י ומתני' אליבי' אתיא ור"י פירש דברבנן דוקא היה כו' כצ"ל ודוק נ"ל:
ד"ה מה אשם כו' לדרשא אחריתי הס"ד: ואח"כ ד"ה ופליגא דר"א כו' לאחר זריקה וכגון שפירש כו' וא"ת דבמסכת תרומות (פי"א דף נ"ט) אמרינן גרעינין כו' אסורים השליכן מותרים כו' מכניסן ומצנען א"כ כו' אבל משליכן בטל שם כצ"ל נ"ל: