ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף פד.
חדושים
תוס' ד"ה וחוץ למקומו כו' לא מתירה הזריקה למעלה כו' אבל הכא בשמעתי' כו' דאיכא מעילה קודם זריקה להכי כו' (כוונתם ולא מהני זריקה דידהו לענין מעילה אמרינן נמי לענין פיגול לא תרד ה"ה לענין חוץ למקומו וק"ל וע"ש בתוספות דמנחות ודבריהם מבוארים יותר שם):
בא"ד וקשה לי כו' מ"ש משלא במקומו בתודה דאידי כו'. וצ"ע אי מצי למימר דגבי תודה מיירי כו' (כצ"ל וכוונתם משום דנוכל לפרש דאאכילת מזבח קאי כאן שחישב להקטיר או לזרוק חוץ למקומו והוא חוץ לעזרה וכך פירש"י שם במתניתין לכן כתבו דאם נוכל לפרש הסוגיא התם דקאי מאכילת בשר וחישב לאכלו חוץ למקומו דהיינו חוץ לחומה הוי אתי שפיר ולכך גרס תודה דסתם שלא במקומו דאכילת אדם הוא חוץ לחומה דאי בחטאת היה צריך לפרש בהדיא חוץ למקומה חומת ירושלים ולכך תרד ולא ה"ל למינקט בסתמא נ"ל ודוק):
ד"ה זאת היא כו' וה"א דהעולה שני' היינו כו' לעולה ראשונה כדקאמר רבה כו' (ומ"ש בספרים שבפנחס הוא ט"ס ולהדיא פירש"י בפסחים דהעולה ראשונה הוא מ"ש בפ' צו את אהרן ע"ש):
ד"ה הניתנים כו' משום דר"י לטעמיה דאמר שלא במקומו כמקומו דמי כו' דרבה אמר אם עלו ירדו ורב כו' (כצ"ל) ומדנקט למטה שנתן למעלה משמע דפליגי בה כו' (ר"ל חדא מהפלוגתא נקט דאל"ה טפי ה"ל למינקט מאי דפליג ר"ש עם ר"י) ובקדשי קדשים כו' מודה ר"ש לר"י שירדו. ובתוס' דמעילה דחו תירוץ זה מכח סוגיא דהתם ותירצו בשם הר"פ בענין אחר ע"ש:
ד"ה הג"ה יוצא כו' כשר בבמה כו' וא"ת מה"ט נמי ליתכשר יוצא דדם כו' הכשר מבפנים ועי"ל דבבמה הוי בהכשירו כו' מיהו בדם המתיר לא ילפינן כדפירשנו לעיל בפ' כו' (והוא בדפוס שלפנינו דף מ"ח ע"ב ע"ש) ואמאי נילף דם שנפסל בשקיעת כו' דלא מיפסלי אלא בעמוד השחר וכ"ת משום דלן בדם אחר עמוד כו' מה בכך כו' (כנ"ל להגיה ודוק וכוונתם להקשות דלמה לן למילף לן דם מלן דאימורים שהוא שלא בהכשירו משלא בהכשירו ולכך צריך תו למילף לן אימורים שלא בהכשירו מן בשר טפי הוי לן למילף דם שנפסל בשקיעת החמה מדבר שבהכשירו כגון אימורים דכשירים כל הלילה ודוק):
בא"ד כשר בחבירו כו' דבריש מעילה כו' לא ירד להדדי כו' דדם מאימורים ולן דאימורים כו' והא דנקט הכא קרא מבמה כו' (ר"ל ל"ל למימר שהיוצא כשר בבמה ולא נקט שהיוצא כשר בשלמים היינו דניחא ליה כו' ק"ל) לן בבמה דכשר דהתנן כו' כצ"ל נ"ל:
הגהות
גמרא (מתני') אלו אם עלו כו' (מיימוני פ"ג מהלכות פסוה"מ):
תניא ר"י אומר זאת היא העולה אלו ג' מיעוטי' כו'. אחר שריבה הכתוב ומיעט מרבה אני אלו שהיה פסולן בקדש ומוציא אני את אלו שלא היה פסולין בקודש ור' יהודא כו' כצ"ל:
רש"י ד"ה מנחה הבאה כו' כן כדלקמן הס"ד: ואח"כ ד"ה לדברי כו' בגלל זבח הס"ד: ואח"כ ד"ה לדברי ר"י הגלילי כו' לא תרד דהא מוקדה ומזבח הוי כצ"ל:
ד"ה נסכים כו' מתנדבין יין הס"ד:
ד"ה נסכים הבאים כו' דכתיבי בקרבנות החג כו' עיין בתוס' דמנחות דף מ"ד ע"ב שהקשו ע"ז וע"ש:
ד"ה ה"ג פשיטא כו' מנחה לא הס"ד: ואח"כ ד"ה מנחה הבאה כו' עצמה כדרבא הס"ד:
ד"ה מתני' הלן כו' אימורים הס"ד:
ד"ה שהיה פסולן כו' נפסלה הס"ד:
ד"ה מכשיר כו' לכתחילה הס"ד: ואח"כ ד"ה דוחה ומורידין כצ"ל:
ד"ה זאת כו' וה"א דהעולה כו' כצ"ל:
ד"ה שאפילו עלו כו' להו מהכא כגון כו' לפני זריקה הס"ד:
תוס' ד"ה (הג"ה) ושקיבלו כו' בריש מעילה הס"ד: ואח"כ ד"ה זאת היא כו' (וה"א דהעולה שנייה היינו כו' לעולה ראשונה כדקאמר רבא כו' (ומ"ש בספרים שבפנחס ט"ס ולהדיא פירש"י בפסחים דהעולה ראשונה הוא מ"ש בפ' צו את אהרן ע"ש)) לא ירדו כר"י דלא ממעט כו' כצ"ל:
ד"ה פרט כו' ומסתבר לרבות הני טפי משום כו' וי"ל משום כו' חטאת ששחטה בדרום ושנכנס דמה לפנים דפסול ואע"ג דקרא ללאו שמעינן נמי דאם כו' כצ"ל נ"ל: