ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף מח: · הגהות
ד"ה וכי מכאן כו' קיבועו בכך הס"ד:
ד"ה או אינו כו' לכתוב בו אותו כו' שעיר יוה"כ ושעירי עכו"ם כו' הד"א:
ד"ה תלמוד לומר למצוה איצטריך ולהביא כו' אותו למה לי הד"א והס"ד:
ד"ה דכתיב בכשבה כו' לעיכוב הס"ד:
ד"ה ואין שעיר כו' על חטא הס"ד:
ד"ה לכדתניא דאיתרבי לסמיכה וס"ד כו' אותו למעוטי הס"ד:
רש"י ד"ה וכי תימא אי לא מעטיה קרא ה"א תיתי כו' קרא מיניה ותיתי מב"א כצ"ל והד"א והס"ד:
ד"ה מבנין אב מושחט וכו' כצ"ל:
ד"ה אלא בנין אב וכו' ל"ל אותו למעוטי כו' בבנין אב הס"ד והד"א:
ד"ה ולא שוחט כו' בצפון וישחוט הס"ד:
ד"ה לפי כו' שהמקבל כו' ולקח ולקח כדלעיל הד"א והס"ד:
ד"ה ה"ג אלא כו' לבן צאן כו' הס"ד:
ד"ה ואין בן כו' יונה הס"ד:
ד"ה שלא כו' כהן דשחיטה בזר כשירא הד"א והס"ד:
ד"ה בן עוף קבע כו' כצ"ל:
ד"ה שכן קבע כו' בצפורן הס"ד:
ד"ה מדראב"י כו' אלא ה"ג כו' כצ"ל הד"א:
ד"ה אינו דין כו' אותו גרסינן הס"ד:
ד"ה מכולהו נמי שכן כו' (הד"א) שכן קדשי קדשים הס"ד:
ד"ה לאו למעוטי שוחט בצפון אותו דגבי כו' שוחט בצפון כו' דשוחט בצפון דמקבל כו' אותו בצפון ואין שוחט כו' מקבל בצפון כצ"ל הד"א והס"ד:
ד"ה קבלה נמי אשכחן כו' מקבל בצפון הד"א והס"ד:
תוס' ד"ה הגה"ה אותו בצפון כו' דהכא סובר כר"ש התימני כו' כתוב בע"א כצ"ל והס"ד:
ד"ה אלא אין שוחט כו' אבל אנן לא דרשינן ליה הס"ד:
ד"ה קבלה נמי למצוה כו' ועוד עיכובא במקבל בחטאת כו' כצ"ל: