אור ברסלב

ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף מח:

דף מח.

חדושים

גמרא דתניא ר' אחיא כו' אותו בצפון ואין השוחט בצפון כו'. רי"א יקברו התם לא כו' ול"ג לפירש"י נטמא אין לא נטמא לא והתוס' גרסי לה וק"ל:

תוס' ד"ה מה לבן צאן כו' ותימא כו' ומה בן צאן שלא קבע לו כהן לשחיטתו כו' כצ"ל:

בא"ד ול"נ כיון דהדין כו' (הלשון הוא מגומגם ועיין בתוס' דקדושין ושם יבאו דבריהם על נכון) וזה אין לומר דסד"א דבן עוף כו' אלא לנשחטות הס"ד וכצ"ל. אכן חסר כאן תירוץ על הקושיא ולא מצאתיה בשום מקום להגיה. ולי נראה לתרץ קושייתם דאכתי הלימוד בא מבן צאן ואיכא למיפרך הפירכא שכן קבע לו כלי וכה"ג איתא בפ' כיצד הרגל במתניתין גבי קרן בר"ה לרבנן ע"ש דף כ"ה ע"א ובנדה דף ל"ח ע"ב בפלוגתא דר"א ורבנן בדם הקושי נ"ל ודוק:

אמר רבינא איצטריך כו' דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש כו' ואע"פ שבחטאת מפורש במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת מקרי היקש ולא אמרינן כמאן דכתיב בגופיה דמי וכן מוכח' כל הסוגיא דחטאת מקרי דבר הלמד בהיקש מעולה ודלא כמ"ש בכ"מ פ"ה מה' מע"ק בדין ג' עיי"ש לקמן ריש דף נ"ה ע"א ודוק:

הגהות

ד"ה וכי מכאן כו' קיבועו בכך הס"ד:

ד"ה או אינו כו' לכתוב בו אותו כו' שעיר יוה"כ ושעירי עכו"ם כו' הד"א:

ד"ה תלמוד לומר למצוה איצטריך ולהביא כו' אותו למה לי הד"א והס"ד:

ד"ה דכתיב בכשבה כו' לעיכוב הס"ד:

ד"ה ואין שעיר כו' על חטא הס"ד:

ד"ה לכדתניא דאיתרבי לסמיכה וס"ד כו' אותו למעוטי הס"ד:

רש"י ד"ה וכי תימא אי לא מעטיה קרא ה"א תיתי כו' קרא מיניה ותיתי מב"א כצ"ל והד"א והס"ד:

ד"ה מבנין אב מושחט וכו' כצ"ל:

ד"ה אלא בנין אב וכו' ל"ל אותו למעוטי כו' בבנין אב הס"ד והד"א:

ד"ה ולא שוחט כו' בצפון וישחוט הס"ד:

ד"ה לפי כו' שהמקבל כו' ולקח ולקח כדלעיל הד"א והס"ד:

ד"ה ה"ג אלא כו' לבן צאן כו' הס"ד:

ד"ה ואין בן כו' יונה הס"ד:

ד"ה שלא כו' כהן דשחיטה בזר כשירא הד"א והס"ד:

ד"ה בן עוף קבע כו' כצ"ל:

ד"ה שכן קבע כו' בצפורן הס"ד:

ד"ה מדראב"י כו' אלא ה"ג כו' כצ"ל הד"א:

ד"ה אינו דין כו' אותו גרסינן הס"ד:

ד"ה מכולהו נמי שכן כו' (הד"א) שכן קדשי קדשים הס"ד:

ד"ה לאו למעוטי שוחט בצפון אותו דגבי כו' שוחט בצפון כו' דשוחט בצפון דמקבל כו' אותו בצפון ואין שוחט כו' מקבל בצפון כצ"ל הד"א והס"ד:

ד"ה קבלה נמי אשכחן כו' מקבל בצפון הד"א והס"ד:

תוס' ד"ה הגה"ה אותו בצפון כו' דהכא סובר כר"ש התימני כו' כתוב בע"א כצ"ל והס"ד:

ד"ה אלא אין שוחט כו' אבל אנן לא דרשינן ליה הס"ד:

ד"ה קבלה נמי למצוה כו' ועוד עיכובא במקבל בחטאת כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה