ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף מד.
חדושים
גמרא מה שלמים מיוחדים כו' וחייבים עליהם משום פיגול העולה דמה מתיר כו' ותיבת נותר וטמא נמחק גם תיבת מתניתין נמחק כי מלשון הברייתא היא גם בגמרא ש"ק ליתא וכן עיקר דנותר וטמא שייך אף בדבר שאין לו מתירין כדאיתא במתני' דלקמן דברי' שאין חייבין עליהם משום פיגול חייבים עליהם משום נותר וטמא וק"ל נ"ל:
תוס' ד"ה כיוצא בשלמים כו' דמי לשלמים טפי כו' בנדר ונדבה כצ"ל והס"ד. ור"ל דבכור לא אתי בנדר ולא דמי לשלמים:
הגהות
ד"ה ואם לא נאמרו כו' ל"ג הכא כו' על טומאת מת במיתה כו' מיתה במעשר ואם לא נאמרו כו' כצ"ל והד"א:
ד"ה ודיו לבא כו' אלא לאו הס"ד:
ד"ה וה"ק כו' החמורות במיתה וטומאת שרץ על אכילת כו' במיתה אף חמורות (ובס"א במיתה אף טומאת מת חמרות על מעשר הקלות נמי כו') על קלות נמי במיתה כו' וטומאת המת על אכילת מעשר כו' לכך נאמרו חמורות כו' מעשר שלא תהא במיתה כו' שהי' באזהרה הס"ד וכצ"ל נ"ל:
ד"ה ת"ל לענין טומאה כו' וינזרו כתיב הס"ד:
ד"ה ואתי נותר חילול מטומאה כו' עון עון מנותר הד"א והס"ד:
ד"ה אף כל כו' או למזבח ועולה ילפא כו' כל הקדשים ובשר כל קדשים הנאכלים ילפא מבשר כו' כך מצאתי בס"א וחייבין עליו הד"א והס"ד כצ"ל:
ד"ה כיוצא בשלמים מאי ניהו כו' אלא כיוצא הס"ד:
ד"ה האכל כלל כו' חזר וכלל הס"ד:
ד"ה הני תרי כו' אלא בסוף הס"ד:
ד"ה הטל פרט כו' ביניהם ודונם כו' הד"א:
ד"ה חייבים עליו וכו' היה רוצה יכול להביאו מכאן כו' כדלקמן אית ליה לר"מ כו' ושיריו לאכילה ושירי הלוג כו' הד"א וכצ"ל:
ד"ה א"ר יוסף כו' שמזה ממנו שבע הזאות כו' קדשי קדשים הד"א והס"ד:
ד"ה ומדשמעינן ליה לר' דאמר לוג שמן כו' שהוא מתירן הס"ד. והד"א:
(רש"י ד"ה ומדשמעינן ליה לר' דאמר לוג כו' שהוא מתירן הס"ד:)
ד"ה ולא נהנין מדרבנן כו' מתנותיו הס"ד:
ד"ה ולא מועלין כו' אין בו מעילה הס"ד:
ד"ה אמרוהו רבנן כו' דרב יוסף הס"ד:
תוס' ד"ה נאכל ליום כו' לכל הני יתירי הס"ד:
ד"ה ואתי נותר חילול מטומאה ואתי פיגול עון עון מנותר כו' כצ"ל:
ד"ה ת"ל אשר כו' ומנחה והדר אתי כו' כצ"ל:
ד"ה אלא מאם האכל יאכל כו' מקרא אחרינא וכרבא דמפרש כו' מקרא אריכא ודריש כו' מה שלמים מפגלין ומתפגלין כו' והקשה הר"ח כו' מה שלמים מיוחדים שיש להם כו' לא ממעטינן דם דדם מפגל ומתפגל כו' כצ"ל: