ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף מג:
חדושים
גמרא אמר ר"י הפגול והנותר כו' (מיימוני פי"ח מה' פסוה"מ)
נאמר כאן טומאתו ונאמר להלן טומאתו מה להלן כו' כצ"ל ונמחק תיבת עליו לגי' רש"י אבל לגי' תוס' גרסינן לה:
ר' חייא כו' בילקוט פ' צו רמז תק"א גרס ר' יוסי במקום רבי חייא וכ"נ וק"ל:
רש"י ד"ה פקע איסורין כו' לכדאמרן שאם ירד כו' האוכלו מידי הד"א והס"ד. והא דלא פי' בפיגול לענין אכילה דפקע פיגולו ממנו ומותר לאוכלו דא"כ הוי חסר הקומץ באכילה ולא קרב המתיר כמצוותו ובלאו טעם דמתיר לא הוי שייך ביה פיגול ודלא כמ"ש התוס' במתניתין ד"ה הקומץ נ"ל ודוק:
ד"ה מאי משמע כו' דקמא בטומאת הגוף דילמא בתרא כו' מדלא כתיב וטומאתה עליו דמשתמע כו' הד"א וכצ"ל (ור"ל דאי הוי כתיב וטומאתה עליו הוי שפיר משתמע דקאי אוהנפש שהוא טומאת הגוף אבל מדכתיב וטומאתו עליו משמע דאבשר קאי ק"ל נ"ל):
הגהות
גמרא אבל קומץ דמיפרת כו' כצ"ל:
אמר רב אחאי הלכך כו' (מיימוני שם):
מסקינן ליה לכוליה לכתחילה כצ"ל:
גמרא דלא מפרשה לה זעירי כו' כצ"ל:
הואל ופתח כו' (מיימוני פרק י"ח מהלכות פסולי המוקדשין):
גמרא ותו לכך כו' במיתה היא ואי באכילת מעשר כו' כצ"ל והשאר נמחק גם בגמרא ש"ק ל"ג לה וברש"י:
רש"י ד"ה בחד אבר כו' נקלטו כולן בקדושה כצ"ל:
ד"ה אבל קומץ כו' דמשלה קומץ משלה ואידך כדקאי קאי קמ"ל דכולה כחד אבר דמי כצ"ל והס"ד:
ד"ה הילכך כו' נקלט אף כו' הקרקע ומעלה כו' אלא מקצתו הס"ד:
ד"ה מרי דיכי כו' את הטומאה משום דהעלוהו הד"א והס"ד:
ד"ה וטומאתו עליו כו' בשמעתין למימרא כו' וטומאתו עליו יכול טומאה כו' ילפי אחרים דלא מכשר כו' פורחת ממנו הס"ד והד"א:
ד"ה בבשר כו' ואין מפריח טומאתו כצ"ל והס"ד:
ד"ה רבינא אמר כו' כתיבי הכא דכתיב כו' מדכתיב וטומאתו עליו כו' להפריח טומאתו כשהוא שלם כו' בעיני' משמע הד"א והס"ד:
ד"ה בטומאת הגוף כו' תאכל וכתיב וטומאתה עליה כו' בטומאת בשר הס"ד והד"א:
ד"ה ה"ג נאמר כו' להלן טומאתו הס"ד:
ד"ה הואיל כו' ולא כתיב וטומאתם עליהם כצ"ל:
רש"י ד"ה הואיל ופתח כו' מדבר עכשיו ומקרא השני כו' למאי אצטריך הד"א והס"ד:
ד"ה מתניתין דלא כו' פירש יפה הס"ד:
ד"ה אם נאמרו כו' ומאי חמורות ומאי הייתי אומר הד"א והס"ד:
ד"ה אי נימא קלות כו' בפ' אחת ולא יאכל כו' העריב שמשו הרי טמא כו' וכתיב ובא כו' וקאמר התנא אם נאמר מעשר מה שאמור בו כו' דנאמרו אינה במיתה כו' הד"א וכצ"ל נ"ל:
רש"י ד"ה ותו אם כו' בתמיה מה"ת כו' הד"א. ובד"ה אלא קלות כו' בכל שרץ דכתיב בתרווייהו כו' הקלות בלאו דקתני הס"ד והד"א:
תוס' ד"ה נאמר כאן כו' שייך לעמוד זה: וד"ה נאכל ליום וכו' עד סוף ד"ה ודונם בכלל כו' שייך לדף מ"ד ע"ב ושם אגיהם ואפרשם בע"ה: