ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כו: · חדושים
גמרא בשר באכילה אי דיהבי' כו' כצ"ל ותיבת אין ה"נ יש למחוק וכן הוא בגש"ק
והא אמר רבא אין מחשבה כו' (מיימוני פרק י"ד מהלכות פסולי המוקדשים) וז"ל הרב שם דין ג' בדבר הראויה לעבודה כיצד מנחת העומר שקמצה שלא לשמה ה"ז כמו שנעשית לשמה ושירים נאכלים מפני שהיא מן השעורים ואין השעורים דבר הראוי לשאר קרבנות וכן כו' עכ"ל עיי"ש והר"א ז"ל כתב דלא מיחוורא האי גירסא דא"כ מנחת קנאות מאי אירי' שלבונה עליה תיפוק לי' דקמח שעורים היא אלא נוסח' דוקא לאפוקי מנחת שעורים דחדש הוא ואין מביאים מנחות ובכורים קודם לשתי הלחם ואע"פ שקרב העומר ומותר באכילה עכ"ל. והנה מ"ש דא"כ מנחת קנאות מאי ארי' שלבונה עליה תיפוק ליה דקמח שעורים היה מתורצת יפה בדברי רש"י במנחות דף ה' ע"ב וז"ל והאי דפסלה מחשבה במנחת קנאות משום דרחמנא קרי' חטאת עכ"ל וכדבריו הוא בגמ' שם דף ד' ע"א אכן מ"ש הוא ז"ל דנוסחא דוקא היה משום דחדש היה ואין מנחות מחדש קודם לבכורים ובשעורים התירה התורה בעומר להקריבה קודם שתי הלחם ש"מ לאו עבודה מקרי זו היה כוונת הר"א ז"ל בלי ספק והנך רואה מ"ש הכ"מ שם וז"ל ולפי נוסחתו מנחת עומר היינו מנחה שהוקרבה אחר שהביאו העומר קודם שיביאו שתי הלחם כו' שרי ליה מארי דתלי ליה בוקי סריקי בהר"א ז"ל במקום שדבריו מבוארים לכל מעיין. עוד ראיתי שערורי' בדברי הכ"מ שכתב וז"ל ורש"י דנקט לבונה במנחת קנאות חדא ועוד קאמר חדא שהי' של שעורים ועוד שיש עליה לבונה (כצ"ל כי יש ט"ס בלשונו) עכ"ל ולא דק דבמנחת חוט' בלי לבונה לכ"ע מחשבה פוסלת בה דקרוי' חטאת כדאיתא רפ"ק דמנחות ומשנה שלימה שנינו רפ"ק חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות כו' אלא קושיות הר"א מתורצת כמש"ל נ"ל ומי שדעתו רחבה מדעתי יתרץ לי דברי הכ"מ הללו ומובילנא מאני' לבי' מסותא:
תוס' ד"ה ואי שלא במקומו כו' ומיהו קשה כו' דקתני נתן למעלה ולא נמלך כשר הס"ד. וה"ה דהוי מצי להקשות גם לר' אלעזר דדייק התם מהא דקאמר נתנן למעלה ולא נמלך יחזור ויתן למטה ואלו ואלו עלו לו וס"ל לר"מ דיש בילה ואמאי צריך ליתן למטה כלל הא כבר נתכפר בדיעבד ונתן בסתם לשם דם ולא לשם מים ודוק וצ"ע: