ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כו:
חדושים
גמרא בשר באכילה אי דיהבי' כו' כצ"ל ותיבת אין ה"נ יש למחוק וכן הוא בגש"ק
והא אמר רבא אין מחשבה כו' (מיימוני פרק י"ד מהלכות פסולי המוקדשים) וז"ל הרב שם דין ג' בדבר הראויה לעבודה כיצד מנחת העומר שקמצה שלא לשמה ה"ז כמו שנעשית לשמה ושירים נאכלים מפני שהיא מן השעורים ואין השעורים דבר הראוי לשאר קרבנות וכן כו' עכ"ל עיי"ש והר"א ז"ל כתב דלא מיחוורא האי גירסא דא"כ מנחת קנאות מאי אירי' שלבונה עליה תיפוק לי' דקמח שעורים היא אלא נוסח' דוקא לאפוקי מנחת שעורים דחדש הוא ואין מביאים מנחות ובכורים קודם לשתי הלחם ואע"פ שקרב העומר ומותר באכילה עכ"ל. והנה מ"ש דא"כ מנחת קנאות מאי ארי' שלבונה עליה תיפוק ליה דקמח שעורים היה מתורצת יפה בדברי רש"י במנחות דף ה' ע"ב וז"ל והאי דפסלה מחשבה במנחת קנאות משום דרחמנא קרי' חטאת עכ"ל וכדבריו הוא בגמ' שם דף ד' ע"א אכן מ"ש הוא ז"ל דנוסחא דוקא היה משום דחדש היה ואין מנחות מחדש קודם לבכורים ובשעורים התירה התורה בעומר להקריבה קודם שתי הלחם ש"מ לאו עבודה מקרי זו היה כוונת הר"א ז"ל בלי ספק והנך רואה מ"ש הכ"מ שם וז"ל ולפי נוסחתו מנחת עומר היינו מנחה שהוקרבה אחר שהביאו העומר קודם שיביאו שתי הלחם כו' שרי ליה מארי דתלי ליה בוקי סריקי בהר"א ז"ל במקום שדבריו מבוארים לכל מעיין. עוד ראיתי שערורי' בדברי הכ"מ שכתב וז"ל ורש"י דנקט לבונה במנחת קנאות חדא ועוד קאמר חדא שהי' של שעורים ועוד שיש עליה לבונה (כצ"ל כי יש ט"ס בלשונו) עכ"ל ולא דק דבמנחת חוט' בלי לבונה לכ"ע מחשבה פוסלת בה דקרוי' חטאת כדאיתא רפ"ק דמנחות ומשנה שלימה שנינו רפ"ק חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות כו' אלא קושיות הר"א מתורצת כמש"ל נ"ל ומי שדעתו רחבה מדעתי יתרץ לי דברי הכ"מ הללו ומובילנא מאני' לבי' מסותא:
תוס' ד"ה ואי שלא במקומו כו' ומיהו קשה כו' דקתני נתן למעלה ולא נמלך כשר הס"ד. וה"ה דהוי מצי להקשות גם לר' אלעזר דדייק התם מהא דקאמר נתנן למעלה ולא נמלך יחזור ויתן למטה ואלו ואלו עלו לו וס"ל לר"מ דיש בילה ואמאי צריך ליתן למטה כלל הא כבר נתכפר בדיעבד ונתן בסתם לשם דם ולא לשם מים ודוק וצ"ע:
הגהות
רש"י ד"ה אמר שמואל כו' אבשר קאי אבל הבעלים נתכפרו הד"א והס"ד:
ד"ה על המזבח כו' כפרה הס"ד:
ד"ה לכפרה נתתיו כו' והבשר תאכל הס"ד:
ד"ה יחזור הכשר כו' מן הבהמה ויחזור ויתן כו' הד"א:
ד"ה הב"ע דיהבי' כו' ששחטו כו' וכולן שקיבלו (הד"א) בפ"ג הס"ד:
ד"ה ולהוי כו' במקומו כמקומו דמי ובלבד כו' כצ"ל:
ד"ה וכולן שקיבלו כו' מחשבתו מחשבה הס"ד:
ד"ה קיבלו אין דהא כו' תקנתא כצ"ל והס"ד:
ד"ה אי הכי כו' כהן פסול הס"ד:
ד"ה ובדבר הראוי כרת באכילתה הס"ד:
ד"ה ובמקום כו' מפורש במנחות הס"ד:
ד"ה אלא אימא כו' פוסלין מחשבתן הס"ד:
ד"ה תנינא בההיא כו' לפיכך הן פסולים כו' כצ"ל:
ד"ה הא קמ"ל כו' במחשבה אבל בקבלה כו' מחשבתו הס"ד:
ד"ה כדרבא כו':
תוס' ד"ה אמר (אמר) שמואל כו' נראה דקאי אניתני' למעלה שנתנו כו' וגבי חטא' ממעטינן מדכתיב קיר המזבח כו' דמו למחר פסול כו' כמקומו דמי (תוספות) והשתא כו' מיירי ע"כ ומיהו לקמן כו' (הד"א) פי' בקונטרס כו' שלישי חוץ למקומו משולש כו' בכל אלה (תוספות) והותר כו' ואניתני' בפנים שנתן בחוץ כו' שיהא המחשבה במקום משולש כו' (ומחשבה בפנים לאו מקום משולש הוא ק"ל) משני מבפנים אחוץ כו' כמקומו דמי (תוס') ור' יוחנן דאמר בסמוך כו' (בהג"ה) ועוד נראה דליפליג ר"י אחישב ליתנן כו' וכ"ת משום דיאספנו כו' הרצפה יאספנו לכ"ע כו' שלא במקומו לאו כמקומו דמי א"כ כו' שלא במקומו כמקומו דמי ניחא כו' לא שייך למיפרך אמאי לדידהו נמי תיקשי נימא יאספנו כו' (ומ"ש בספרים מניתני' כו' עד תוס' פסול ט"ס הוא ונ"ל למחוק) ואפילו נשפך שם לא יהא כשר לאספנו כצ"ל נ"ל ודוק:
ד"ה לכפרה בעלמא דרשינן (והוא לקמן דף מ"ו ע"א) לכפרה נתתיו ולא למעילה כצ"ל והס"ד:
ד"ה הב"ע דיהבי' פסול כו' בפ"ק דמעילה דאין עושה שירים כו' ומרצה לפיגולו כצ"ל והס"ד:
ד"ה ואי שלא כו' שייך לדף כ"ז ע"א: