ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כו.
חדושים
תוס' ד"ה ש"מ דם כו' ואי אפשר לומר כן דהא קי"ל בכריתות ס"א במעילה כו' ונראה לפרש במיירי הכא לפסול ביוצא ואפי' למ"ד אין יוצא בבשר קדשים קלים היינו משום דסופו לצאת אי נמי כו' (כצ"ל וכוונתם אבל בדם כ"ע מודו דפסול ביוצא ק"ל) ביוצא התם (תוספות) דאמר כו' אבל רע"ק מחייב כו' (דאי נפסלים ביוצא ק"ל) אבל מ"מ נפסל ביוצא לכ"ע כדאיתא בשמעתין עכ"ל (וכך מבואר לרע"ק ספ"ק דמעילה דזריקת יוצא לא מהני לאכילה ע"ש) משום פגול דהא עייל מהו או לאו כצ"ל נ"ל ודוק:
הגהות
גמרא ת"ר קדשי קדשים כו' (גז"ש במיימוני)
הוא מבפני' וציצתו כו' כצ"ל:
מתני' נתנו כו' (מיימוני פ"ב מהלכות פסולי המוקדשין)
רש"י ד"ה ה"ג שחט כו' פסול כו' בעלת כו' אלא אימא כו' כצ"ל:
ד"ה קבל ואח"כ כו' דר' אלעזר הדר כו' אמר מר כצ"ל והס"ד:
ד"ה ש"מ דם המובלע באיברים דם הוא וכרת נמי ליחייב דאי לא הוי דם אהיכא כו' אמיא בעלמא כנ"ל להגיה ובס"א דאי לא הוי דם ובשר נמי לא הוי אהיכא כו' ועיין בתוספות:
ד"ה ש"מ בשר כו' בכל העיר השתא כו' דר"א דלא כר"י כו' הד"א וכצ"ל:
ד"ה דילמא ר' (ס"א אמי א"ר אלעזר והיא היא) בק"ק כו' כצ"ל:
ד"ה הכניס ראשו כו' דאין פסול יוצא אלא מתוך כו' (כצ"ל וכך העתיק בכ"מ שם או דצ"ל פסול יוצא בתוך המחיצות והיא היא) נמי וחזרה הס"ד:
ד"ה פרנסה כו' ביוצא כדגמרי' כו' (ותיבת דופן יש למחוק):
ד"ה דילמא כו' קדשים הן הס"ד:
ד"ה הי' בפנים כו' מהו לשחטה הד"א:
ד"ה תלה כו' העזרה הס"ד:
ד"ה מהו כו' דשמע דקא"ל כו' ונתלה הס"ד:
ד"ה א"ל כשירה כו' לנחלה ושחט הס"ד:
ד"ה בקדשי קדשים דכתי' בהו על ירך הד"א והס"ד:
ד"ה כולן פסולים כו' בקבלה צפון מיהא כתיב ביה הד"א והס"ד:
ד"ה בק"ק כו' עבודה בכך הס"ד:
ד"ה בר מן תלת כו' כשירה תלה וקיבל כו' הד"א:
ד"ה (מתני') נתנו כו' למטה ממתן דמה כו' הד"א:
(ד"ה שחט כו' גזירה במקדש הס"ד:)
תוס' ד"ה שחט כו' גזירה במקדש הס"ד:
ד"ה חתך כו' לכתחילה ע"כ הס"ד: