אור ברסלב

ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף כג:

דף כג.

חדושים

גמרא אלא לעושי פסח לעולם בשרץ כו' כצ"ל: והשאר יש למחוק וכן הוא בגמרא ש"ק:

יושב מנלן כו' (מיימוני פ"ה מהלכות ביאת מקדש) וז"ל דין י"ז (ור"ל) [וכל] העובד והוא יושב חילל ועבודתו פסולה ואינו לוקה וכתב הכ"מ מפני שאזהרה שלו הוא מכלל עשה ופשוט הוא עכ"ל ומילתא דפשיטא ליה להרב מיבעי לי טובא דהא אמרינן הכא מכדי יושב כזר דמי הוא ומחיל עבודה אי מה זר במיתה כו' ומסיק דה"ל ב' וג' כתובים כו' מבואר דלכל מילי יושב כזר דמי חוץ ממיתה מטעם דאין מלמדין הא לענין מלקות כזר חשיב ולוקה מאזהרת זר וכמו שפסק הרמב"ם גופיה לענין ערל בפ"ו דין ח' ויושב מבואר יותר בתורה מערל ועיין בתוס' וצ"ע:

רש"י ד"ה לעמוד לשרת וכו' מצאתי מוגה בשם ס"א מהכא נפקא לן אזהרה בסנהדרין באלו הן הנשרפים ועיכוב כדקתני לקמן העומדים שם לשרת וגו' אימא מה זר במיתה אף יושב במיתה וניגמר במה מצינו בזר שמיחל עבודה וחייב מיתה אף יושב שמחלל עבודה במיתה שני כתובים כו' דתרווייהו מחלל עבודה וכתיב בהו מיתה בסנהדרין וה"ה דהמ"ל דהוי זר ושלא רחוץ כו' ב' כתובים הבאים כא' דהא מחוסר בגדים לא כתיב בהו מיתה אלא משום דזר הוא וחדא מנייהו נקט ע"כ שבזה תבין דברי התוספות:

תוס' ד"ה הא אינו נושא כו' לאשכוחי הותר מכללן וכל הני דפריך מינייהו יוצא ושמאל ובעל מום וא"ת נותר כו' (כצ"ל והוא בפ' הקומץ דף כ"ה ע"א ע"ש) דלפני ה' אין כו' חשיב שפיר לפני ה' שהמחשבה בפנים כו' ונותר כדי נסבא (ר"ל דלא הותר מחשבת נותר בכל מקום) ובפ' המזבח כו' וקשיא למ"ד דס"ל דלינה מועלת מהך ברייתא כו' שאין לו מתירים אין חייבים עליהם משום פגול כו' הוי אמינא דאפילו פסולה ליכא א"כ במנחת כהנים כו' דלא מיפסיל שלא לשמן כו' (דבמנחת חוטא וקנאות פסול שלא לשמה ובכל המנחות כשירים כדאיתא רפ"ק דמנחות ק"ל) דהותר מכללו לגמרי כצ"ל והס"ד:

ד"ה אי מה זר במיתה כו' פרש"י כו' (אין זה ברש"י שלפנינו) ולפי מה שמצאתי מוגה א"ש דלא ילפינן מיתה מהא דקרי' רחמנא זר כו' דמיתה דמחוסר בגדים לא מייתרא (ר"ל דלא כתיב בה מיתה בהדיא אלא משום דאקרי זר) אלא משום דאשכחן דזר הוי במיתה (א"כ לא הוי אלא ב' כתובים זר ושלא רחוץ ק"ל) ולכך כו' רחמנא זר ולפי' הקונטרס דיליף מחדא כצ"ל כו' ובקונטרס פי' כו' (כ"ז אינו בפרש"י ואדרבה רש"י הניחה בקושיא ק"ל) ולפי מה שהגהתי בשם ס"א א"ש משום דהוי זר ושלא כו' כצ"ל:

הגהות

רש"י ד"ה אם עון פיגול כו' ירצה ואם עון כו' בכ"מ וה"ק כו' ענין חוץ לזמנו תנהו כו' למקומו הס"ד וכצ"ל:

ד"ה הרי כבר כו' הותיר ממנו כו' הס"ד:

ד"ה הא אינו נושא כו' על טומאה הס"ד:

ד"ה הואיל כו' אחר שהותרה כו' (הד"א) וירצה בדיעבד הס"ד:

ד"ה לעולם טומאת שרץ כו' טומאת שרץ הס"ד:

ד"ה ואיכא דדייק כו' לרב"ח כצ"ל והס"ד:

ד"ה עון מקדישן כו' טומאת הגוף הס"ד:

ד"ה אי נמי טומאה כו' אכיל ליה הס"ד:

ד"ה היכא אישתראי כו' ויחיד אינו נדחה כו' עבדי בטומאה כצ"ל והס"ד:

ד"ה אלא לאו טומאת מת ובס"א מת אלמא לא טמא מת משלח קרבנו כו' שאינו משלח כו' בקרבן יחיד כצ"ל והס"ד:

ד"ה לעולם כו' אישתראי בהו הס"ד:

תוס' ד"ה אם עון פיגול כו' לא ירצה דלקמן כו' אף ע"ג דבקרא כתיב נותר כו' בקרא בהדיא כצ"ל והס"ד:

ד"ה לאו כגון שנטמאו בעלים במת כו' ולא עון מקדישים הס"ד:

ד"ה אי נימא טומאת שרץ היכא כו' לשחוט בעבורם כיון שאינם אוכלים כו' (כצ"ל) דרום דאמרי' כו' וקשה מאי כו' טומאת מת מרצה בכהן ביחיד וקצת קשה כו' (כצ"ל):

תוכן העניינים

ברכת הזבח על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה