ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף כג.
חדושים
תוס' ד"ה לא למעוטי כו' הא כהן וטומאה ידועה לא מהני ותי' כו' (כצ"ל ור"ל וקשי' לזקני דרום ודס"ל דטמא מת מרצה ביחיד ק"ל) ומיירי ברייתא כו' לא עבדי בטומאה אלא שולחים כו' דמיירי בכהן שקיבל כו' לכתחילה אלא מהדרינן כו' במועדו אפי' בטומאה אלא אי יוכל לזרוק בטומאה כו' איכא טהורין הס"ד וכצ"ל:
ד"ה טומאת התהום פ"ה כגון ראה כו' וקשה כו' לר' יוסי טומא' כו' (ור"ל מדפריך התוספות דף פ"א ולר"י השתא כו' נפשוט מינה דבכהן איירי כו' ע"ש) ונ"ל ברוך דבעינן כו' הד"א לאחר שחיטה ראית בין השמשות כו' ולא סתר מידי ורבינו מקשה לימא שראה לפני שחיטה כו' (כצ"ל נ"ל והוא קושי' מרבו של התוספות) ורבינו מתרץ כו' מ"מ לעולם היה קרוי טמא שרץ בשעת כו' עכ"ל: אבל בספק ראיה דיום ז' ומ"מ לענין כהן קרוי שפיר טומאת תהום דאף בטמא שרץ בודאי לא מרצה ביחיד וק"ל):
בא"ד וקשה על פירושי משמעתין כו' עכ"ל (כצ"ל להגיה ור"ל לפי' הר"ב מהא דאמרינן בשמעתין למעוטי כהן בטומאת התהום דזיבה וע"כ לא משכחת לה לפירושו דהא בספק ראיה ראשונה הוא בנודע קודם שחיטה דשמא יראה עוד בו ביום ולא מקרי טומאת התהום וע"ז תירץ דכאן איירי בכהן שטבל בי"ג ובי"ד שחט ועבד ואח"כ ראה בי"ד א"כ בכהן מצטרפת למפרע אתי למעוטי דלא מרצה בטומאת תהום כזה והא דלא משכח בפרק כיצד צולין לר"י בבעלים שראו וטבלו בי"ג ובי"ד שחט עליהם ואח"כ ראו דלא מרצה דס"ל לפשיטות דבספק כזה מרצה גם אבעלים דליכא למיחש גבייהו שיראו ביום שלאחריו כנ"ל בביאור דבריהם אמנם עדיין צריך לישוב ולימוד היטב ודוק ובס"א מצאתי שנמחקו ג' תיבות של כהן המרצה בצבור ע"ש ומצטרפי דלר' יוסי אינו מצטרפת לראשונה (ר"ל בזבה) ודוק וכצ"ל:
הגהות
רש"י ד"ה וכי לא מקשינן כו' וטמא שרץ אמרינן לעיל כו' כצ"ל:
ד"ה מיתיבי לזקני דרום הס"ד:
ד"ה מפני כו' וימנה את נזירותו כו' קרבנו נזירות טהרה כו' כצ"ל:
ד"ה הכי נמי כו' דמרצה ציץ הס"ד:
ד"ה כגון שנטמא דבעי מיתני נטמא כו' (הד"א) התהום כו' והלכתא כו' בכיצד צולין הס"ד:
ואח"כ ד"ה מאי לאו כו' דלא הותרה כו' ק"ו מהלכה הס"ד:
ד"ה טומאת התהום כו' אחת ספק חצי' כו' (הד"א) עליו מגופו הס"ד:
ד"ה כהן המרצה כו' ה"ז מרצה הס"ד:
ד"ה ת"ש כו' חמא הס"ד:
תוס' ד"ה מפני שאמרו כו' בלבד דפריך מינה התם לר"י כצ"ל והס"ד:
ד"ה אלא בטומאת מת וקתני כו' איש למצוה הס"ד: