אור ברסלב

ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור

דף יז.

דף טז:

חדושים

תוס' ד"ה טבול יום כו' ומיהו קשה כו' בזב בעל שתי ראיות דלאו בר קרבן הוא ולענין תרומה ונימא מכלל כו' כצ"ל (וכן הוא בתוספות דסנהדרין) אבל מכאן דאשכחן קרא בהדיא כו' עכ"ל. ואע"ג דאמרינן לקמן לא לכתוב רחמנא בטבול יום ותיתי מהנך אף ע"ג דאיצטריך למכתב טבול יום לגלויי אמחוסר כיפורים צ"ל דה"פ לא לכתוב בטבול יום ובמחוסר כפורים ליכתוב בפירוש כ"כ התוספות בסנהדרין וביבמות. שוב ראיתי שכ"כ ג"כ התוספות בהג"ה דלקמן:

בא"ד וי"ל דצריך קרא גבי עבודה כו' (ר"ל דלא נוכל למילף קדשים לענין חילול אף ע"ג דמקרי טמא לגבי תרומה משא"כ לענין מחוסר כיפורים ילפינן שפיר דקרא דוטהרה איירי לענין קדשים ק"ל) דאשה כשירה לשחוט קדשים כדתניא ריש כו' עכ"ל. ר"ל דהם מביאים ראיה מהא דלקמן דף י"ט ע"ב דילפינן מוטהרה מכלל דהיתה טמאה דטמא מחלל עבודה אע"ג דהאי קרא כתיב באשה ואשה לאו בת עבודה והיאך ילפינן מינה דטמא מחלל עבודה ע"ז כתבו כיון דאשה מותרת בשחיטת קדשים כדלקמן ריש פ' כל הפסולין א"כ שייך בה חילול כששחטה כשהיתה מחוס' כפרה ונגעה בבשר ודוק:

בא"ד והשתא ל"ל קרא הא איקרי טמא לענין עבודה ולא לאכילת קדשים וכי לא נילף ביאת מקדש מינייהו ועוד קשה שהרי קרא כו' כצ"ל נ"ל ודוק ובס"א מצאתי מוגה בענין אחר קדשים וכי תימא לא נילף כו' מינייהו קשה שהרי כו' והיא היא ומ"ש היא עיקר לפי ענ"ד. קדשים נדרוש נמי לענין ביאת כו' (כצ"ל) ועי"ל כו' דמשמע אבל יתחטא כו' (ר"ל דס"ד כיון דקפידא דקרא הוא אלא יתחטא כו' ממילא אם חטא והזה ג' וז' וטבל תו לא אקפיד קרא אביאת מקדש אף דהקפיד לענין קדש ועבודה וק"ל נ"ל אבל בפ' הערל לשונם מדוקדק יותר. ומהני טעמא ליכא למימר כו' וקרב ובא השמש וטהר כו' (כצ"ל ור"ל ל"ל קרא דבא השמש כיון דכתיב טמא יהיה ק"ל)

בהג"ה א"כ נכתוב כו' ומחוסר כפורים בהדיא כו' (ר"ל ולא שייך בזה לאוקמי אמסתבר כמו שפירש רש"י כיון דבהדיא כתב במחוסר כפורים כ"ש טמא ק"ל) בהני לא חש לדקדק הס"ד:

ד"ה גמר חילול חילול כו' דממעטי התם רבנן בעל מום כו' משום דטמא וטבול כו' וקצת תימא כו' דפסיל בתרומה במיתה ודלא פסיל בתרומה כו' (כצ"ל ור"ל ומחוסר כפורים כיון דלא פסיל בתרומה אלא בקדשים לא יתחייב מיתה ק"ל) וי"ל כו' עבודה מטעמא כו' דאיקרי טמא בג"ש דחילול כו' פרק הנשרפין הוי במיתה כו' (כצ"ל) וכוונתם מאחר דאיקרי טמא אם כן הוי בכלל דוינזרו וגו' אם כן ילפינן חילול מתרומה כל מה דאית ליה שם טמא בקדשים שהוא במיתה אף דמותר בתרומה ק"ל נ"ל:

תוס' ד"ה קסבר רבה כו' (בדברי התוספות הללו תמצא ישוב להשגת הר"א ז"ל על הרמב"ם פ"ג מה' כלי המקדש דין ט' שפסק דמחוסר כפורים דזב לאו כזב דמי וע"ש) מחוסר כפורים מיהו פלוגתא כו' הפסולים א"ד כו' (כצ"ל ור"ל אף דמחוסר כיפורים חייב כרת אי נכנס למקדש מיהו באכילת קדשים אינו חייב כרת ק"ל).

בא"ד דביאה במקצת שמה ביאה כו' ועוד מה שפירש בקונטרס כו' לענין למנות כו' אי לאו משום דמיפרך ק"ו כו' ומה מחוסר כפורים שמותר כו' ודסוטה ורבנן דאבא שאול כו' (כצ"ל) ועוד דנ"מ לענין טומאה דחוי' בצבור עכ"ל. ור"ל וכגון שהיה הצבור מחוסרי כפרה מזיבה ואי ס"ל דכזב דמי לא יקרבו קרבן צבור שלהם עד דאייתי כפרתן ויעשו בטהרה דטומאה דחוי' היא ולא הותרה אבל אי לאו כזב דמי יכולים להקריב א"נ דה"פ דאי קרויי מחוסרי כפרה טמאים אזי צריך הציץ לרצות על קרבנן שיקריבו במחוסרי כפרה ואי לאו כזב דמי א"צ לרצות הציץ והכי איתא ביומא דף ז' ע"ב נ"ל:

הגהות

גמרא טבול יום מנלן כו' (מיימוני פ"ד מהלכות ביאת מקדש)

רמז לטבול יום כו':

רש"י ד"ה דאיכא למפרך כו' הלכך כל חדא כו' הד"א:

ד"ה קדושים כו' הכתוב מדבר הס"ד:

ד"ה טבול יום דאם עבד במיתה כו' למיתבי' תנהו ענין כו' גבי טבול יום שעבד ילפינן כו' כצ"ל:

בא"ד בסנהדרין באלו כו' הנשרפין חילול כו' בתרומה מחיל עבודה כו' הד"א והס"ד:

ד"ה ל"ל דכתב כו' בטמא וכן כו' לרבא טבול יום כו' ערבא בטמא ליכא כו' טבילה ועוד דטמא כו' (הד"א) עלה מידי הס"ד:

תוכן העניינים

ברכת הזבח על זבחים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה