ברכת הזבח על זבחים· רבי אהרן שמואל קאידנוור
דף י. · הגהות
גמרא אלא אמר רב אשי כו' כשר לזרוק דמו לשם פ' פסול כו' כצ"ל: וכן הוא בגש"ק ובס"א:
רש"י ד"ה השוחט כו' של חולין לע"ז אסורה בהנאה כו' כצ"ל:
ד"ה לזרוק דמה כו' אלא בשעת כו' ולא זרק הס"ד וכצ"ל:
ד"ה ילפינן ע"ז כו' ממחשבת כו' כצ"ל:
ד"ה אין מחשבין כו' ואינה אסורה אלא כו' כצ"ל:
ד"ה הריני שוחט וכו' אדם ומזבח הס"ד:
ד"ה הריני שוחטו כו' אלא אמר הריני כו' כצ"ל (ותיבת א"כ יש למחוק). מהאי קרא לקמן הס"ד:
ד"ה על מנת לזרוק כו' כדתניא לקמן הס"ד:
ד"ה שחט לשם פ' כו' בד' עבודות הס"ד:
ד"ה לא תאמר וכו' משחיטה וקבלה ומה שחיטה וכו' (הד"א) קבלה תוכיח הס"ד:
ד"ה מה להנך וכו' דאין מחשבין הס"ד:
תוס' ד"ה ר"ל אמר מותרת כו' דהר מותר ועובדו בסייף כו' חשיב עובד ע"ז בשחיטה כששוחט ע"מ לזרוק כצ"ל (ותיבת או נ"ל למחוק):
ד"ה מקום שאם כו' לשם אוכלים כשר הס"ד:
ד"ה חטאת נאמר בה כו' ושייך לע"ב ושם נבאר: