אור ברסלב
ברכת אהרן פרק שני › קטז

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק שני · קטז

קטו

שם בגמרא כל הקורא ק"ש ומדקדק באותיותי' מצננין לו גיהנם שנאמר בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון (תהלים ס"ח) אל תקרא בפרש אלא בפרש וכו' פירוש שלא נקרא בפרש (בשין שמאלית כמו שהוא לפנינו במקרא אשר ענינו הוא הפרשה ופירוד) רק בפרש (בשין ימנית אשר ענינו הוא ביאור ואמירה בלשון זך ונקי) כלומר אם תפרש שדי ותדקדק בתיבות של ק"ש שיש בה קבלת מלכות שמים אז מלכים בה היינו התורה אשר בה מלכים ימלוכו תשלג ותצנן בצלמון היינו הגיהנם שנקרא צלמות ועיין פירש"י כאן:

ודע דכמו שמצאנו לחז"ל כאן שהמציאו המקרא מידי פשוטו ע"י ששינו ועשו משין שמאלית שין ימנית כן מצאנו להם פעמים רבות שעשו כן ולדוגמא עיין ברכות נ"ה ע"ב ושבע ילין בל יפקד רע (משלי י"ט) א"ת שבע (בשין שמאלית) אלא שבע (בשין ימנית) ועיין שבת ל' שפתותיו שושנים (שה"ש ה') א"ת שושנים אלא ששונים ועיין מגילה ט"ו ע"א שבעים בלחם נשכרו (שמואל א' ו') א"ת שבעים (בשין שמאלית) אלא שבעים (בשין ימנית) ועיין עירובין י"ג ע"ב שובע שמחות את פניך (תהלים ט"ז) א"ת שובע אלא שבע וכאלה רבות עוד, אמנם מצאנו גם לחז"ל להיפוך שלפעמים הוציאו המקרא מידי פשוטו ע"י ששנו ועשו משין ימנית שין שמאלית ולדוגמא עיין ש"ס. ברכות נ"ז ע"ב תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב א"ת מורשה (בשין ימנית) אלא מאורשה (בשין שמאלית) ועיין סוטה י"ג ע"א הנותן אמרי שפר א"ת אמרי שפר (בשין ימנית) אלא אמרי ספר (כי הסמך הוא במקום שין שמאלית) ועיין נדה י"ג ע"א שוחטי הילדים (ישעי' נ"ו) א"ת שוחטי (בשין ימנית) אלא שוחטי (בסמך במקום שין שמאלית). ואולי על הכלל הזה אשר השתמשו בו חז"ל פעמים רבות לשנות כפי הצורך ולעשות משין ימנית שמאלית ומשמאלית ימנית ירמזו דברי הדרש בספרי פ' שופטים הובא ברש"י שם לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל אפי' אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין והבן:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה