ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק שלישי · קסג
שם בגמרא ואנן קא מתנינן בעוקצין תליסר מתיבתא. הא דנקט עוקצין דוקא כי מסכת עוקצין היתה שומה בפי חז"ל למסכת חמורה מאד, עיין הוריות י"ג ע"ב שכאשר רצו ר"מ ור"נ לבייש את ר"ג אמרו שישאלו אותו בעוקצין דלא גמר, ולכן אמר ר"פ דרב יהודה כאשר הגיע למס' עוקצין היתה חמורה בעיניו מאד ואמר כי הויות דרב ושמואל קא חזי והוא גם בעוקצין תני בתליסר מתיבתא, ושוב ראיתי במהרש"א הוריות שם שכ"כ:
ועיין במסכת עוקצין בסופה אמר ריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות וכו' אר"ש בן חלפתא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום וכו' ורבים תמהו מה ענין למאמרים האלה בסוף מסכת עוקצין וגם יש לדקדק קצת על הא דקאמר ריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק וכו' דהול"ל לכל צדיק ומה זה דקאמר לכל צדיק וצדיק, ונראה בהבנת הענין ע"ד שכתבנו שמס' עוקצין היתה שומה בפי חז"ל למסכת חמורה מאד, וידוע שזה מונח בטבע הענינים החמורים שרחוק היא שהעוסקים בהם יתאחדו לדיעה אחת, רק עפ"י הרוב יתחלקו לדיעות שונות, זה אומר כה וזה אומר כה, ואחרי שהאמת רק אחת היא בהכרח שרק אחד זכה לכוין האמת והנותרים החטיאו את המטרה, וכיון שכן יש מקום לחוש שעי"ז רבים ימשכו ידם מבוא שערי המסכת הזאת, כי מורא יעלה על ראשם שבהיותה חמורה אולי לא יכונו האמת ונמצא שעבודתם היתה לריק, לזאת הציגו בסוף המסכת מאמר ריב"ל שעתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות, כלומר שכל צדיק וצדיק העוסק בתורה, גם אלה המתנגדים זל"ז בהבנת הענינים, יזכו לרב טוב הצפון לצדיקים לומדי התורה, וכלם כאחד ינחלו מאוצר המנוצר להוגי דת האמת וע"ד שאמרו בעירובין י"ג במחלוקות ב"ש וב"ה שיצאה ב"ק ואמרה אלו ואלו דברי אלקים חיים וביארו המפורשים דזה משום שבתורה יש פנים לכאן ולכאן ועיין בריטב"א שם מ"ש בשם רבני צרפת בזה. אמנם מפירוד הדיעות נקל מאד שיולד גם פירוד הלבבות, כי בהיות האנשים מחולקים בדיעותיהם תתעורר בקרבם אהבת הקנטור ותשוקת הניצוח אשר תוצאותן שנאה הרת קנאה, ופוטר מים ראשית מדון, וא"כ בהיות המסכת הזאת חמורה ועלולה להוליד פירוד הדיעות כדברינו למעלה מה נקל שמפירוד הדיעות יולד גם פירוד הלבבות וזאת לא תהי' לכן סמכו למאמר ריב"ל גם מאמר ר"ש בן חלפתא המדבר בשבח ומעלת השלום כי לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, וזה כדי לעורר את העוסקים במסכת החמורה הזאת כי אף אם לפעמים יתחלקו בדיעותיהם לא יתרחקו בלבותיהם רק באהבה ובשלום יהלכו איש את רעהו כי גדול ערך השלום ואין טוב ממנו, וכאשר מצאנו אמנם גם במחלוקת ב"ש וב"ה שאף שהי' מחולקים בדיעותיהם לא נטרו איבה איש על רעהו ואדרבה אהבו איש את אחיו וכמו שאמרו בש"ס דיבמות י"ד ע"ב שנהגו זב"ז חבה וריעות לקיים מה שנאמר האמת והשלום אהבו (זכרי' ח') ובדרוש לסיום משניות בבהמ"ד דפה הארכתי בזה: