אור ברסלב
ברכת אהרן פרק שלישי › קנה

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק שלישי · קנה

קנד

שם בגמרא ותניא אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א ושרפום לפניו ולבסוף ברכוהו. עיין רש"י נדה ז' ע"ב ד"ה שמותי שכתב דלכן נקרא ר"א שמותי משום שברכוהו ושמותי הוא מלשון שמתא, אמנם בתוס' שם ד"ה שמותי כתבו בשם ר"ת ורשב"ם דלכן נקרא שמותי משום שהי' מתלמידי שמאי וכן היא ג"כ דעת הירושלמי בפ"ה מתרומות עיי"ש ועיין רש"י שבת ק"ל ע"ב ד"ה שמותי שהביאו ג"כ בשם הירושלמי דלכן נקרא ר"א שמותי משום שהי' מתלמידי שמאי עיי"ש, ויש לדקדק על שטת הירושלמי דלפ"ז יותר מהראוי הי' שיקרא שמתי שהוא אמנם תואר נגזר משם שמאי ומה זה שנקרא שמותי, ומצאתי בירושלמי ביצה סוף פ"ד שבאמת הגירסא שם שמתי ולא שמותי עיי"ש ר' אליעזר לאו שמתי הוא וי"ל דזה אמנם מטעם שכתבנו דכיון דלדעת הירושלמי ר"א נתכנה כן על שהי' מתלמידי שמאי ולכן יש לקרות שמתי ע"ש שמאי ולא שמותי, ולפ"ז ה"ה בכ"מ שנמצא בירושלמי התואר שמותי על ר"א יש לגרוס שמתי ולא שמותי, ועיין תוס' ביצה ל"ד ע"ב ד"ה ואומר שהביאו דברי הירושלמי הללו והביאו הגירסא שמותי, והמעיין בירושלמי שם יראה שהגירסא שם שמתי ולא שמותי וכמ"ש:

ודע דר"א זה שהוא ר"א בן הורקנוס כידוע נקרא ג"כ ר"א הגדול עיין תענית ל"א ע"א וסוטה מ"ח ע"ב ומ"ט ע"א ורבים עמדו להבין מדוע נקרא כן בשם ר"א הגדול והשערות שונות נאמרו בזה ויש שרצו לומר דה"ט שנקרא כן משום שכשהתחיל ללמוד כבר הי' גדול בשנים כמו שמסופר לנו מקורותיו באדר"נ פ"ו ובפרקי דר"א פ"א ופ"ב עיי"ש (לחד לישנא הי' אז בן כ"ב שנים ולחד לישנא הי' בן כ"ח שנים) ולכן קראוהו בשם ר"א הגדול וזה השערה רחוקה מאד ואינה מתקבלת כלל על הלב. ולפענ"ד נראה בזה לומר השערה נאותה עפ"י דברי הירושלמי נדרים ס"פ י' דר' חייא בר אבא דרש מר' יודן נשיאה שיכתוב לו כתב מליצה בצאתו לחו"ל שיהי' לו לתועלת לפרנסתו וכתב עליו שלחנו לכם אדם גדול שאינו בוש לומר לא שמעתיו עיי"ש ומשמע דמי שיש לו המדה הזאת שאינו בוש לומר לא שמעתיו יצדק עליו הכינוי גדול והנה ר"א בן הורקנוס הי' אמנם מצוין במדה הזאת ביתר שאת, כי כידוע כל דבריו של ר"א לא הי' רק מפי השמועה עיין סוכה כ"ח שכשאלוהו ל' הלכות בהלכות סוכה על י"ב אמר שמעתי ועל י"ח אמר לא שמעתי וכו' משום שלא אמר מעולם דבר שלא שמע מפי רבו וכן הוא ג"כ ביומא ס"ו עיי"ש ולכן מפאת זה קראוהו בשם ר"א הגדול. (ושוב ראיתי שכבר קדמוני אחרים בהשערה זו) ברם בעיקר דברי הירושלמי הנ"ל יש להבין וכי מזה שאינו בוש לומר לא שמעתי ניכר שאדם גדול הוא, והלא למדרגה כזאת גם קטן שבקטנים יוכל להגיע שעל כל דבר שישאלו אותו ישיב לא שמעתי ולזה א"צ כלל ידיעות גדולות ורחבות, ונראה בהבנת הענין דהנה אם אמנם כי גם איש קטן המעלה כשישאלוהו על איזה דבר ולא ידע להשיב אם יהי' איש אמונים וצא ירצה לשקר בודאי ישיב לא שמעתי אבל בשעת מעשה כלימה תכסה פניו, כי השומעים ילעגו לו ויאמרו שמחסרון ידיעה לא יוכל להשיב ויתנוהו לאיש ריק מחכמה ומדע, אכן האיש המצוין אשר כבר יצא לו שם כאחד הגדולים והוא מפורסם לחכם מובהק ומצוין הוא לא יתפעל ולא יתבייש כלל אם ישיב לא שמעתי כי המפורסם א"צ לראי' ואם גם נעלם ממנו הפרט הזה לא תקטן מעלתו בעיני השומעים אחרי אשר ברוב תורתו וחכמתו אין לספק והכל יודוהו וישבחוהו כי בתורה וחכמה לו עשר ידות, ואדרבה ענותנותו זאת שאינו מכסה אי ידיעתו במקצוע הזאת ומודה שלא שמע הדבר ולא ידעו עוד תגדיל כבודו ותשית עליו הוד והדר, ולפ"ז דברי הירושלמי כקילורין לעינים, ושבח גדול הוא שחלק ר' יודן נשיאה לר' חייא בר אבא בכתבו עליו שהוא אדם גדול שאינו בוש לומר לא שמעתיו והכונה ע"ד שכתבנו שמזה אמנם ניכר גדלו ועוצם ידו בתורה שאינו בוש לומר לא שמעתיו כלומר שאפי' אם לפעמים ישיב לא שמעתיו אינו עושה זאת ברגש חרפה ובוז כדרך האנשים הקטנים הדואגים אז שלא יתחלל כבודם רק בלי שום התפעלות והתרגשות כלל יענה וישיב לשואליו לא שמעתיו וזה אמנם לאות כי כבר נודע לתהלה ושמו מהולל בפי כל וכאמור, ועיין במפרש שם על הירושלמי שכפי הנראה דרך אחר לו בהבנת דברי הירושלמי ולפענ"ד הפירוש שכתבנו עולה יפה מאד:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה