ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק שלישי · קנג
שם בגמ' שלח לי' שמעון בן שטח לחוני המעגל צריך אתה להתנדות וכו' (א) עיין רש"י מנחות צ"ד ע"ב ד"ה דעגיל שכתב דלכן נקרא חוני המעגל על שם עוגה עיי"ש וכונתו על הא דמסופר לנו ממנו בש"ס דתענית י"ט וכ"ג שפעם אחת הוצרכו ישראל לגשמים ושלחו אליו שיתפלל עג עוגה (פירוש שורה עגולה) ואמר לפני הקב"ה שאינו זז ממנו עד שירחם על בניי עיי"ש כל המעשה אמנם בסדר הדורות ערך חוני המעגל הביא בשם ערוך של ר' צמח דלכן נקרא חוני המעגל על שם עיר ששמה מגלו שבה הי' דר עיי"ש וי"ל דה"ט דלא ניחא לי' לבעל הערוך בהשערת רש"י כי מלשון הש"ס בתענית שם משמע שנקרא חוני המעגל עוד קודם שקרה לו הך מעשה עם העגולה שעג עיי"ש בדף כ"ג פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים שלחו לחוני המעגל והתפלל וירדו גשמים ומוכח דנקרא חוני המעגל עוד קודם לזה ולכן פירש דמה שנקרא המעגל לא הי' כלל בשביל הך מעשה רק נקרא כן ע"ש העיר שהי' דר בה, אמנם רש"י יסבור דאה"נ דקודם הך מעשה לא נקרא כלל בשם המעגל ומה שאמרו בש"ס שלחו לחוני המעגל הוא לשון מסדר הש"ס כיון שאז כבר נתפרסמה הכינוי המעגל לכן כנהו בה, אבל בשעת מעשה לא נתכנה עוד כן, ויש להביא סמוכין לדעת הערוך מדברי התוס' בחולין מ"ט ע"א ד"ה מאי שכתבו דמשום פעם אחת לא הי' קוראהו מסייע כהני עיי"ש אלמא דאין רגילות לכנות את האדם באיזהו כינוי מיוחדת על שם מקרה שקרה לו רק פעם אחת וא"כ ה"נ לא מסתבר שיהי' חוני נקרא בכינוי המעגל על שם מקרה שקרה לו רק פעם אחת ולא יותר וע"כ דהכינוי הזאת נאמרה ע"ש ענין אחר והיינו ע"ש העיר שהי' דר בה:
ב ועיין חולין נ"ז ע"ב אמרו עליו על ר"ש בן חלפתא שעסקן בדברים הי' והי' עושה דבר להוציא מלבו של ר' יהודה שהי' ר"י אומר אם נטלה הנוצה פסולה ותרנגולת היתה לו לר"ש בן חלפתא שניטלה נוצה שלה והניחה בתנור וטלה עלי' במטלית של טרסיים וגידלה כנפיים האחרונים יותר מן הראשונים וכו' מאי עסקן בדברים א"ר משרשי' דכתיב לך אל הנמלה עצל ראה דרכי' וחכם אשר אין לה קצין שוטר ומושל וכו' (משלי ו') אמר איזול איחזי אי ודאי הוא דל"ל מלכא וכו' עיי"ש בש"ס כל המעשה איככה עשה ר"ש בן חלפתא כדי לעמוד על הבירור אי יש מלך להנמלה או לא. ויש לדקדק טובא על הא דמקשה הש"ס מאי עסקן בדברים והוצרך להביא ראי' ממעשה דר"ש בן חלפתא עם הנמלים והרי בפירוש אמרו דה"ט שאמרו עליו שהי' עסקן בדברים משום שעשה דבר להוציא מלבו של ר"י ולהראות דתרנגולת שנטלה הנוצה שלה יכולה לחיות ולאיזהו צורך בקשו אחרי עוד איזהו מעשה להוכיח דר"ש בן חלפתא הי' עוסק בדברים, ולהנ"ל י"ל דכוונת הש"ס הוא ע"ד שכתבנו דאין רגילות לכנות האדם ע"ש מקרה שקרה לו רק פעם אחת וה"נ אילו לא הי' ר"ש בן חלפתא עושה רק המעשה הזאת להוציא מלבו של ר"י לא הי' שייך לכנותו בשם עסקן בדברים בשביל הפעם האחת הזאת, וא"כ מדכינו אותו כן ש"מ דלא בפעם הזאת לבד הי' עושה כן א"כ מקשה מאי עסקן בדברים פירוש אנה מצאנו עוד שעשה כן שתצדק עליו הכינוי עסקן בדברים ומשני דאה"נ דמצאנו לו עוד שעשה כן גבי נמלים. ועיין רש"י בחולין שם שפירש מאי עסקן בדברים למה נקרא שמו עסקן תחלה וכפי הנראה גם רש"י הרגיש הדקדוק שעוררנו מה מקשה מאי עסקן בדברים הרי בפירוש אמר דהי' עסקן. בדברים משום שעשה להוציא מלבו של ר"י, ולכן פירש דכונת הש"ס היא למה נקרא עסקן בדברים עוד מתחלה קודם שעשה הך מעשה, אמנם זה תמוה דמנ"ל באמת להמקשה דעוד קודם הך מעשה שעשה ר"ש בן חלפתא להוציא מלבו של ר"י הי' ג"כ נקרא עסקן בדברים דילמא באמת לא הי' נקרא כן רק מאותו מעשה ואילך, ואולי י"ל לפירש"י דהמקשה הוציא כן מלשון הש"ס דקאמר אמרו עליו על ר"ש בן חלפתא שעסקן בדברים הי' והי' עושה דבר להוציא מלבו של ר"י ומשמע דמה שעשה הדבר הזה כבר הי' תולדה היוצאת מטבעו להיות עסקן בדברים לכן גם בפעם הזאת עשה כן וע"כ מקשה אנה נתברר שזה הי' דרכו להיות עסקן בדברים ומשני דזה נתברר גבי מעשה דנעלים ודוק:
ג ובגליון הש"ס בחולין שם כתבתי דבר נכבד ויקר לבאר קושית הש"ס הנ"ל מאי עסקן בדברים עפ"י דברי הגמ' בב"מ ל"ג ע"א רובץ ולא רבצן ופירש"י רובץ מקרה הוא לו שרובץ תחת משאו בפעם הזאת ולא רבצן הרגיל בכך עיי"ש וה"נ אילו לא הי' ר"ש בן חלפתא עוסק בדברים רק בפעם הזאת כדי להוציא מלבו של ר"י לא הי' שייך לומר עליו שהי' עסקן בדברים על משקל רבצן אשר זה מורה שהי' רגיל לעשות כך והו"ל להש"ס למימר אמרו עליו על ר"ש בן חלפתא שהי' עוסק בדברים על משקל רובן המורה אך פעולה מקרית כדברי הש"ס בב"מ שהבאנו, ומדאמרו עליו איפוא שהי' עסקן בדברים ש"מ דע"צ הרגילות עשה כן וע"כ מקשה הש"ס שפיר מאי עסקן בדברים היינו כיון דלשון עסקן ע"כ מורה שדרכו הי' לעשות כן אנה מצאנו ממנו עוד איזהו מעשה המורה על תכונתו להיות עוסק בדברים ומשני דאה"נ שמצאנו גבי' שעשה כן במעשה דנמלים וכיון שמצאנו שעשה כן שני פעמים שפיר יש לקרותו עסקן בשם המורה על הרגילות דבשני פעמים כבר מקרי רגיל כמ"ש הר"ן נדרים מ"ו ע"א ד"ה תני בשם הירושלמי וזה רעיון נפלא (ועיין בכנה"ג חו"מ סי' רצ"ה ב"י אות ס"ז שכתב דבפעם ופעמים לא מקרי רגיל וזה להיפוך מדברי הירושלמי):