אור ברסלב
ברכת אהרן פרק רביעי › רנו

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק רביעי · רנו

רנה

שם ע"ב בגמרא יתיב ר' חנינא קרא קמי' דר' ינאי וקאמר הלכה כר"י שאמר משום ראב"ע א"ל פוק קרא קראיך לברא דאין הלכה כר"י שאמר משום ראב"ע. עיין רש"י תענית כ"ז ע"ב ד"ה ר"ח קרא שכתב דלכן נקרא קרא משום שהי' בעל מקרא ויודעה בגירסא ובקי בטעמי', ועיין ע"ז ד' ע"א משתבח להו ר' אבהו למיני בר"ס דאדם גדול הוא וכו' אמרו לי' ולא אמרת לן דאדם גדול הוא ולא ידע למימר לן פירושא דהאי פסוקא אמר להו אימור דאמינא לכו בתנאי בקראי מי אמרי לכו עיי"ש ומשמע דלא כל האמוראים הי' גם בעלי מקרא, ועיין בתוס' ב"ב קי"ג ע"א ד"ה תרויהו שכתבו דפעמים לא הי' האמוראים בקיאים במקרא וכן משמע ג"כ מדברי הש"ס בב"ק נ"ה, וא"כ מפאת שהי' ר"ח נודע לבעל מקרא מצוין הוסיפו לו התואר קרא וקראוהו בשם ר"ח קרא. ועיין בירושלמי כתובות פ"ה סוף ה"א אמר אביי אמרו לר' חנני' צא וקרא וביאר בק"ע שם דר"ח הי' קורא בבהכ"נ והי' נקרא ר"ח קרא, וזה שלא כדברי רש"י בתענית שהבאנו ועיין קידושין מ"ט ע"א ע"מ שאני קריינא כיון שקרא ג' פסוקים בבית הכנסת הר"ז מקודשת וכו', אבל אמר לה קרא אנא עד דקרי אורייתא נביאי וכתיבי בדיוקא, וכתב בתוס' ר"י הזקן שם (אשר על גליון הש"ס דפוס ווילנא) דקרא משמע יודע עשרים וארבע בדקדוק, ומשמע דצדקה יותר דעת רש"י דלכן נקרא ר"ח קרא משום שהי' בעל מקרא כי קרא פירושו יודע כ"ד ספרים בדקדוק, ועיין מדרש רבה איכה ד' ד' שמוזכר שם ר' חייא קרא וכתב במתנות כהונה שם שי"ל דלכן נקרא קרא על שהי' בקי במקרא, וחידוש שכ"כ מדעתו עצמו ולא העיר שכן היא דעת רש"י בתענית כ"ז שהבאנו דהתואר קרא יאמר על מי שהוא בקי במקרא וכנ"ל:

ומה שאמר ר' ינאי לר"ח פוק קרא קראיך לברא, דכיון ששמו הי' קרא לכן דבר אליו בלשון נופל על לשון פוק קרא קראיך לברא, ועיין לעיל בחידושינו לפרק שלישי מאמר קס"ה שכתבנו שכן הי' לפעמים דרכם של חז"ל להלביש דבריהם באדרת המליצה ולדבר בלשון נופל על לשון והבאנו כמה דוגמאות לזה עיי"ש:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה