אור ברסלב
ברכת אהרן פרק רביעי › רג

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק רביעי · רג

רב

שם ע"ב בגמ' למימרא דכיון דלא אבדיל בקמייתא כמאן דלא צלי דמי ומהדרינן לי' ורמינהו וכו'. עיין בצל"ח כאן שנסתפק במי שלא התפלל שחרית ולא נזכר עד סמוך לערב ועדיין לא התפלל מנחה ואין שהות ביום רק לתפלה אחת ואם יתפלל אותה של מנחה נדחית של שחרית לגמרי לפי דברי התוס' שהבאנו במאמר הקודם דאחר זמן שתי תפלות ליכא תשלומין עוד כיצד יעשה אם מוטב שיתפלל מנחה בזמנה ותפלת שחרית תדחה לגמרי או דילמא טוב יותר שישלים תפלת שחרית ותפלת המנחה ישלים בערב והיינו אם אמרינן דאלים חובת שעתא להקדימה אפילו במקום שידחה התשלומין לגמרי או דילמא היכא שזו עוברת לגמרי היא קודמת לחובת שעתא שאינה עוברת לגמרי שהרי למנחה יהי' תשלומין בערבית עיי"ש, ונלפענ"ד לפשוט הספק הנ"ל מדברי הש"ס בפסחים פ' ע"א הי' ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין וכי', עולא אמר משלחין אחד מהן לדרך רחוקה ויטמאנו בשרץ קסבר שו"ז על ט"ש ויטמאנו במת מדחהו אתה מחגיגתו השתא נמי אתה מדחהו מפסחו אפשר דעביד בשני ועיין בתוס' שם ד"ה אתה שהקשו דהשתא כשמשלחהו בדרך רחוקה נמי מדחהו מחגיגתו שאינו יכול לבוא ביו"ט מחוץ לתחום וכיון דלא חזי בראשון לא חזי בשני ותירצו בחד שינויא דטמא וחיגר דלא חזי בגופו בראשון לא חזי בשני אבל הכא מיחזא חזי אלא שא"י לבוא וכמו דאם יום ראשון הוה בשבת דעביד באינך יומי עיי"ש ומשמע מדברי התוס' שזה א"א שיעשה החגיגה בזמנה (וד"ז ההכרח לומר גם לתי' הראשון שבתוס' שם דמה"ט ל"ח נדחה מחגיגה כיון שמה"ת יכול לבוא ולעשות החגיגה בראשון דתחומין דרבנן ורק לתירץ האמצעי שבתוס' דכשישלחהו בדרך רחוקה עד שעת שחיטה שלא יכול לחזור לירושלים מבעוד יום מ"מ יכול לבא תוך התחום ויכנס למחר. י"ל שיעשה החגיגה בזמנה עיי"ש) וכל עיקר התועלת לענין החגיגה ל"ה רק שלא ידחה ממנה לגמרי אבל אה"נ דיעשה אותה שלא בזמנה, וא"כ יש לפנינו שם דוגמא כראי מוצק לענין ספקו של הצל"ח כי גם שם יש לפנינו שני דרכים או לטמאהו במת אשר אז אה"נ דידחה לגמרי מהחגיגה אבל לעומת זה יעשה הפסח בזמנו או לשלחו בדרך רחוקה אשר אז לא ידחה מהחגיגה אבל לעומת זה יעשה שתיהן שלא בזמנן כי גם הפסח גם החגיגה לא יעשה במועדם וכנ"ל ואפ"ה ס"ל לעולא דמשלחין אותו בדרך רחוקה כדי שלא ידחה מהחגיגה אף שעי"ז ידחה מהפסח כיון שלפסח יש תשלומין בשני ולא איכפת לן בזה שהחגיגה תהי' שלא בזמנה וש"מ איפוא דמוטב לעשות שתי מצות שלא בזמנן מלעשות מצוה אחת בזמנה ואף שהיא חובת שעתא כיון שיש לה תשלומין היא נדחית מפני מצוה אחרת העוברת לגמרי אף דל"ה רק תשלומין וא"כ גם לענין דינו של הצל"ח יש לנו לומר דמוטב יותר שישלים תפלת השחר ותפלת המנחה ישלים בערב כי מהראוי יותר לעשות שתי מצות אף ששתיהן לא תהיינה בזמנן מלעשות מצוה אחת בזמנה ואף שתפלת המנחה הוה חובת שעתא היא נדחית מפני תשלומין של תפלת השחר כיון שזו עוברת לגמרי ולתפלת המנחה יהי' עוד תשלומין בערב וזה ענין נכבד:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה