ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק ראשון · פה
שם בגמרא ל"צ כגון דאכל תמרי וקסבר נהמא אכל ופתח בדנהמא וסיים בדתמרי וכו'. אזכיר פה מה שראיתי בספר בני יששכר מאמר השבתות מ"ג שנסתפק איזהו ברכה ברכו ישראל במדבר על אכילת המן והביא שם דבר נפלא בשם הרמ"ע מפאנו כי לעת"ל בסעודה של לויתן הנה אין סעודה בלא לחם ע"כ יוציאו אז צנצנת המן הנגנז ויברכו עליו המוציא לחם מן השמים ומשמע דעל המן הי' מהצורך לברך המוציא לחם מן השמים אמנם בבני יששכר שם תמה עליו וצדד דבמן לא הי' חיוב ברכה כלל עיי"ש שכתב מילתא בטעמא בזה ולפענ"ד הי' נראה להביא סמוכין לדבריו מלשון הש"ס להלן בברכות ל"ה דקאמר אסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל ומשמע מלשון הש"ס דחיוב ברכה ל"ש רק בנהנה מהעוה"ז והמן לא הי' אמנם מהעוה"ז רק מהעוה"ב כדאיתא במהרש"א חגיגה י"ב ולא הי' בו לפ"ז חיוב ברכה, ובזה הי' מקום לומר ענין נאות בהבנת מאמר הכתוב בפ' בשלח ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אליהם הוא הלחם אשר נתן ה' לכם לאכלה וכו' הכונה ששאלו מה הוא כדי לדעת איזהו ברכה יש לברך עליו, כיון שהי' מרגישים בו טעמים שונים ולא ידעו איפוא איזהו ברכה תצדק עליו, והשיב להם משה הוא הלחם אשר נתן ה' להם לאכלה, היינו כי זה הוא הלחם אשר השפיע להם ה' ממעון קדשו ואין עליו חיוב ברכה כלל וכאמור:
ובדרך דרש יש לבאר בזה מאמר הכתוב בפ' חקת וידבר העם באלקים ובמשה למה העליתנו ממצרים וכו' ונפשנו קצה בלחם הקלוקל, ורבים ראו כן תמהו איך יתכן לכנות את המן שהוא לחם אבירים לחם שמלה"ש אוכלין אותו כדרשת חז"ל ביומא ע"ה בשם לחם הקלוקל, ועפ"י דרכינו למעלה י"ל דבש"ס דברכות ל"ה שם איתא י"ל רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב והארץ נתן לבני אדם ל"ק כאן קודם ברכה כאן לאחר ברכה עיי"ש ומשמע דכל עוד שלא יברך האדם לא נחשב הדבר שלו ורק לאחר הברכה נכנס הדבר לרשותו וממילא במן שלא הי' בו חיוב ברכה כנ"ל לא נכנס כלל לרשות בני אדם והוה חשוב כאילו משלחן גבוה קא אכלי לי' (ואולי ע"ז באמת מרמז הכתוב הנ"ל באמרו הוא הלחם אשר נתן ה' לכם לאכלה כלומר דהלחם הזה משלחן גבוה קא זכי והבן) וידוע דהאוכל משלחן אחרים הוה נהמא דכיסופא עיין ירושלמי ערלה פ"א ה"ד דאכל מן חברי' בהית מסתכלא בי' ולכן לא היתה אכילת המן רצוי' בעיניהם וזה שאמרו ונפשנו קצה בלחם הקלוקל הכונה אין אנו חפצים בלחם שאינו שלנו כיון שלא נכנס לרשותנו ע"י ברכה דהוה נהמא דכיסופא ואם כי הדברים דרך דרש לא מנעתי להעלותם: