ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק ראשון · פג
שם בגמרא אלא שכבר בטלום ומפני תרעומת המינין. יש לדקדק על הלשון שכבר בטלו שמשמע שבטלו עוד מקודם לזה ובאמת קודם שרצו לתקן הלא לא הי' להם מה לבטל ורק אח"כ בעת שרצו לתקן אז בטלו וא"כ הול"ל אלא שבטלו, ומה זה דקאמר אלא שכבר בטלו, ונראה כיון דעתה בעת שר"י אמר הדבר הזה משמי' דשמואל כבר חלף זמן רב מעת שקרה המעשה הזה שרצו לקרות ובטלו לכן קאמר לשון כבר אף שבאמת ביחס להזמן עצמו שהמדובר ממנו לא נעשה הדבר מקודם לו רק בשעתו, וגדולה מזה מצאנו בש"ס דקאמר לשון כבר אפילו על דבר שלא הי' עוד כלל באותו זמן ורק נהי' אחריו עיין סוטה י"ט ע"ב והשקה מה ת"ל והלא כבר נאמר והשקה וכו' וביאר ברש"י שם דהקושיא היא והשקה קמא דכתיב קודם הקטרת המנחה למה נאמר והלא כבר נאמר אחר הקטרת המנחה והשקה את המים הרי דקאמר לשון כבר נאמר על דבר שבשעת מעשה אז לא הי' עוד נאמר כלל דאז בעת שנאמר והשקה קודם הקטרת המנחה לא הי' נאמר עוד והשקה דכתיב לאחר הקטרת המנחה וזה ג"כ מטעם הנ"ל דבעל המאמר תפס הדבר כמו שהוא עתה וכיון דהשתא כבר נאמר קאמר לשון כבר נאמר אף שאז באותו זמן שהמדובר ממנו לא הי' עוד נאמר ורק אח"כ נאמר. ועיי"ש בסוטה דקאמר ר"ש ואחר ישקה מה ת"ל והלא כבר נאמר והשקה וכו' הרי דקאמר ג"כ לשון כבר נאמר על דבר שלא נאמר מקודם ורק אח"כ דקרא דוהשקה נאמר אחר הקרא דואחר ישקה וזה ג"כ מטעם שכתבנו: