אור ברסלב
ברכת אהרן פרק ראשון › סט

ברכת אהרן· הרב אהרן לוין

פרק ראשון · סט

סח

שם בגמרא כך מקובלני מבית אבי אבא אפי' חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים (א) עיין ברש"י כאן שפירש דמה שאמר חזקי' אבי אבא כונתו על דוד שכן מצאנו בדוד שראה את המלאך וחרבו שלופה בידו בסוף ספר שמואל ולא מנע עצמו מן הרחמים ועיין לקמן בש"ס כאן בעמוד ב' כיוצא בזה שכנה חזקי' את שלמה בשם אבי אבא עיי"ש דקאמר רבש"ע ומה שונמית וכו' שלא עשתה אלא קיר אחת קטנה החיית את בנה אבי אבא שחפה את ההיכל כלו בכסף וזהב עאכו"כ וכונתו על שלמה, ונראה דה"ט דקרא חזקי' לדוד ולשלמה אבי אבא אף שרחוקים הי' ממנו כשלש מאות שנה והרבה דורות עברו ביניהם משום שכן הוא ההרגל בלשון בני אדם שכשרוצים ליחס איזהו איש אחר אחד משלשלת משפחתו ולומר שהוא מזרעו של פלוני אומרים עליו שהוא בן בנו או מבני בניו של פלוני אף שהמרחק רב ביניהם ולדוגמא עיין נזיר כ"ג ע"ב רות בת בנו של עגלון מלך מואב היתה:

וכתבו התוס' שם בד"ה בת דבת בנו לאו דוקא דהרי רות היתה הרבה דורות אחר עגלון עיי"ש אלמא דאפי' אחר כמה דורות קרא לה בת בנו ועיין סנהדרין צ"ב ע"ב דר' יהודה בן בתירה קאמר על עצמו שהוא מבני בניהם של המתים שהחי' יחזקאל אף שמאות דורות הי' ביניהם ועיין פסחים צ"ד ע"ב שאמרה בת קול לנבוכדנצר רשע בן רשע בן בנו של נמרוד הרשע ופירש"י שם בן בנו לאו דוקא אלא כלומר מזרעו ועיין שמות רבה ס"פ בשלח ויאמר עשה אל יהושע וכו' למה ליהושע אמור לו זקנך אמר את האלהים אני ירא ובזה כתיב ולא ירא אלהים יבוא בן בנו של מי שנאמר בו את האלהים אני ירא ויפרע ממי שנאמר עליו ולא ירא אלהים עיי"ש הרי דקרא ליהושע בן בנו של יוסף אף שכמה דורות עברו ביניהם (עיין דה"י א' ז' ובפירוש ימי קדם להמלבי"ם שם פסוק כ"ד) ועיין בשו"ת חיים שאול ח"א סוף סי' ס"ח שהתעורר על הא דמצאנו כ"פ בספרי גדולי הקדמונים ואחריהם הלכו גם המחברים האחרונים שכותבים על אחד זקני אף שכבר עברו ביניהם כמה דורות. ומדברי המדרש שהבאנו יש סמוכין לזה שכן קרא משה את יוסף זקנו של יהושע אף שכמה דורות עברו ביניהם וכמ"ש:

ודע דמהדברים שכתבנו יש נפ"מ גם לדינא לענין הספק שנסתפק בתשו' משכנות יעקב סי' נ"ג (הובא בפתחי תשובה חו"מ סי' רמ"ז ס"ק ב') בשכ"מ שצוה לפני מותו שיתנו מנכסיו מתנה איזהו סך לכל אחד מנכדיו ויש לאחד מנכדיו בנים אם מגיע להם ג"כ חלק כמו להנכדים ומסיק דהדעת נותנת דאין מגיע לבני הנכד כלום דבכלל נכד ל"ה רק בן הבן ולא יותר כמו שמצאנו באבימלך אם תשקור לי ולניני ולנכדי ומתרגמינן כבר ברי ולא לבד בלשון תורה הוא כן רק אפי' בלשון בני אדם הוא ג"כ הכי דמשמעות לשון נכד הוא רק בן הבן ולא יותר עיי"ש והנה מכל המקומות שהבאנו משמע לכאורה דאין שיעור לדבר ואפי' לאחר כמה דורות עוד קרינן בני בנים, וא"כ בכה"ג שהשכינו צוה לתת איזהו סך לכל אחד מנכדיו שפיר י"ל שגם בן איזהו בכלל כיון שהוא ג"כ קרוי נכד, וגדולה מזה יש לצדד דאפי' אם יש להנכד נכד והי' בחיים בשעת כתיבת הצואה של זקן זקינו השכ"מ כאשר כן יוכל להזדמן שאדם יראה נכדי נכדו (כי אם נולדו לאחר כתיבת הצואה בודאי אין להם שום טו"מ דאפי' המזכה לעובר בפירוש לא קנה דאין אדם מקנה למי שלב"ל ורק לבנו קנה משום שדעתו של אדם קרובה אצל בנו וזה דוקא לבנו אבל לא לבן בנו כדאיתא בש"ע חו"מ סי' ר"י וכ"כ גם בתשו' משכנות יעקב שם) מגיע לו ג"כ חלק כמו לנכדי השכ"מ עצמו, דגם הוא קרוי בן בנו של השכ"מ המצוה, ואולי יש לחלק דרק לשון בן בנו יצדק אפי' לאחר כמה דורות אבל לשון נכד לא משמע רק בן הבן ולא יותר וכמו שמצאנו באבימלך, אמנם מדברי המדרש ס"פ בשלח שהבאנו משמע קצת דגם לשון נכד שייך אפי' לאתר כמה דורות מדקרא משה את יהושע זקנו של יוסף הנה ע"כ יהושע הי' נקרא גם נכדו, דלשון זקן הוא מכוון נגד לשון נכד כידוע וש"מ דגם לשון נכד שייך לאחר כמה דורות. ועיין בש"ך חו"מ סי' רנ"ז ס"ק ג' שהביא דבתשו' מבי"ט ח"א סי' נ"א נסתפק אי דור רביעי הוה בכלל בני בנים, ובתשו' שבות יעקב ח"א סי' קע"ג נשא ונתן בדבריו וכפי הנראה דעתו שם נוטה דדור רביעי ל"ה בכלל בני בנים עיי"ש ובזה אמנם יש להסתייע מכל המקומות שהבאנו שמשמע מהם דלשון בני בנים יתכן אפי' לאחר הרבה דורות וכמ"ש למעלה:

תוכן העניינים

ברכת אהרן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה