ברכת אהרן· הרב אהרן לוין
פרק ראשון · מג
שם בגמרא, איני והאמר ר' יצחק אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו וכו' ל"ק הא ברשע שהשעה משחקת לו, הא ברשע שאין השעה משחקת לו וכו' הא בצדיק גמור הא בצדיק שאינו גמור וכו' ואבע"א שעה משחקת לו שאני. הדקדוק מבואר דמה משני הש"ס עוד הפעם ואבע"א שעה משחקת לו שאני הרי כבר תירץ כן מתחלה לחלק בין רשע שהשעה משחקת לו ובין רשע שאין השעה משחקת לו ומה זה דקאמר שנית ואבע"א שעה משחקת לו שאני, וזה דקדוק עצום וכבר תמהו כן המפורשים, ולפענ"ד נראה בזה דבר נכון, דאין הפירוש בדברי הש"ס שעה משחקת לו שאני היינו שהשעה משחקת לו לרשע. דזה אמנם כבר תירץ הש"ס תחלה רק הפירוש בדברי הש"ס הוא שעה משחקת לו שאני היינו שהשעה משחקת בו לצדיק והכונה היא כמו שחילק הש"ס מתחלה בין אם השעה משחקת לו לרשע שאז אין להתגרות בו ובין אם אין השעה משחקת לו שאז מותר להתגרות בו כן יש לחלק ג"כ בנוגע להצדיק, דאם אין השעה משחקת לו לצדיק אז אמנם אין לו להתגרות ברשעים אבל אם השעה משחקת לו להצדיק שפיר רשאי להתגרות ברשעים, וזה שאמר שעה משחקת לו שאני, היינו דלעולם אין להתגרות ברשעים ומה דקאמר ר"י משום רשב"י שמותר להתגרות ברשעים מיירי שהשעה משחקת לו להצדיק ואז שפיר רשאי להתגרות, וענין שעה משחקת לו לצדיק י"ל ע"ד שאמרו ביבמות ע"ב ע"א עת רצון מילתא היא והיינו דיש זמנים מיוחדים אשר בהם הקב"ה חפץ לעשות רצון יראיו ולמלא משאלותם ועיין תענית כ"ה ע"ב דקאמר רבא שמע מינה עת רצון היא מבעי רחמי ועיין כיוצא בזה יומא ס"ט ע"ב אמרו הואיל ועת רצון הוא מבעי רחמי איצרא דעבירה וכו' עיי"ש וה"נ י"ל אם רואה הצדיק שהשעה משחקת לו כלומר שמרגיש שהעת היא עת רצון שפיר רשאי להתגרות ברשעים, כי אז עיני ד' אל יראיו וכל רעה אליהם לא יאונה: